עמרי שרת

ארבעה

אַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין:
הָאַשְׁמָה וְהַחֲרָדָה
וְהַיֵּאוּשׁ
וְהַבְּדִידוּת.
לֹא הֲרֵי הָאַשְׁמָה כְּהָרֵי הַחֲרָדָה, וְלֹא הֲרֵי הַחֲרָדָה כַּהֲרֵי הָאַשְׁמָה,
שֶׁהָאַשְׁמָה מוּעֶדֶת לֶאֱכֹל אֶת כָּל הָרָאוּי לָהּ,
וְהַחֲרָדָה מוּעֶדֶת לְשַׁבֵּר בְּדֶרֶךְ הִלּוּכָהּ;
וְלֹא זוֹ וְזוֹ, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן רוּחַ חַיִּים, כְּהָרֵי הַיֵּאוּשׁ, שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים;
וְלֹא זֶה וָזֶה, שֶׁדַּרְכָּן לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק, כְּהָרֵי הַבְּדִידוּת
שֶׁאֵין דַּרְכָּהּ לֵילֵךְ לְשׁוּם מָקוֹם.

מתוך:

אל תעשה מזה ענין,

מוסד ביאליק, 2019