דן פגיס

אקרובטיקה

,

מַכָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁל תֹּף — וְהוּא פְּקַעַת אֲוִיר, גַּפָּיו לְכָל עֵבֶר, הוּא מִתְעַרְבֵּל, יוֹרֵד

בְּקֶשֶׁת גְּדוֹלָה, נוֹחֵת עַל קְצֵה אֶצְבָּעוֹ. יָפֶה מָאֹד, אֲבָל כְּבָר רָאִינוּ.

 

מַכָּה שְׁנִיָּה שֶׁל תֹּף — וְהוּא כַּדּוּר מְרַחֵף בֵּין שִׁבְעָה כַּדּוּרִים, בּוֹעֵט וְנִבְעָט, יוֹרֵד

בְּקֶשֶׁת גְּדוֹלָה, תּוֹפֵס אֶת כֻּלָּם עַל אַפּוֹ. יָפֶה מָאֹד, אֲבָל כְּבָר רָאִינוּ.

 

פִּתְאֹם לְלֹא כָּל הֲכָנָה, לְפֶתַע פִּתְאֹם, רַגְלָיו עוֹמְדוֹת עַל קַרְשֵׁי הַבָּמָה, וּמֵעַל לְרַגְלָיו

— אַגָּנוֹ, בִּטְנוֹ, חָזֵהוּ, כְּתֵפָיו, צַוָּארוֹ, וּלְמַעְלָה פָּנָיו הַפּוֹנוֹת בְּשַׁלְוָה אֶל הַחשֶׁךְ. זֹאת

אָמָּנוּת שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה.