תהילה חכימי

אמי

מתוך: מחר נעבוד,

טנג'יר, 2014

עַל גַּב הַחֲמוֹר וְגַלֵּי הַיָּם, נִשְּׂאָה אִמִּי חֲבוּקָה בְּאִמָּהּ,
אֶל חוֹפֵי הַנֶּגֶב הַיָּבֵשׁ.
וּזְקָנוֹ הַלָּבָן שֶׁל סָבִי
הוּא זִכְרוֹן הַשֶּׁלֶג בְּפִסְגוֹת הָרֵי הָאַטְלַס, אוֹתָם לֹא רָאִיתִי מֵעוֹלָם.