הַיּוֹם אֲנִי רוֹצָה לְדַבֵּר בָּאַהֲבָה אֵיךְ בְּאֹפִי הַדְּבָרִים שֶׁבָּהּ יֶשְׁנָהּ שְׁפִיּוּת אִמִּי לֹא קָרְאָה שִׁירִים גַּם לֹא שֶׁלִּי הָיָה מַשֶּׁהוּ בַּמָוֶת שֶׁהֶעֱבִיר אוֹתָם אֵלֶיהָ שָׁם עַל הַסַּף נָגְעוּ בָּהּ וְהִיא דִּבְּרָה בָּהֶם