אמא

חָלַמְתִּי שֶׁאֲנַחְנוּ יוֹשְׁבוֹת יְחֵפוֹת עַל הַמַּדְרֵגוֹת

שְׁתֵּינוּ בְּנוֹת עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה

אַתְּ בְּדִיּוּק הִתְחַתַּנְתְּ, אֲנִי מָה שֶׁאֲנִי תָּמִיד

עִשַּׁנְתְּ סִיגַרְיוֹת טַיְם, זְמַן הִתְלַטֵּף לְרַגְלַיִךְ

כְּחָתוּל. נְעוּרַיִךְ נִתְלוּ דַּקִּים וּשְׁקוּפִים כְּקוּרִים

הִבַּטְנוּ שְׁתֵּינוּ הַיְשֵׁר אֶל הָאוֹר.

לֹא רָצִיתִי לְהַרְעִיד דָּבָר

יָדַעְתִּי שֶׁתְּגַלִּי מִי אַתְּ בְּגִיל חֲמִשִּׁים וְשֶׁבַע

כְּשֶׁאֲסַפֵּר לָךְ סוֹד שֶׁיְּבַקֵּעַ אֶת הַבָּלָטוֹת

שֶׁיְּיַבֵּשׁ אֶת הָעוֹר הַקִּירוֹת יִהְיוּ רֵיקִים וְתָבִינִי

אֲבָל עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ יְחֵפוֹת

הַשֶּׁמֶשׁ נְמוּכָה וְסוֹלַחַת

הָרֶגַע מֻזְהָב כְּפִי שֶׁיָּכוֹל

אַתְּ אִמָּא שֶׁלִּי אֲנִי

הַבַּת שֶׁלָּךְ אוֹ לְהֶפֶךְ

זֶה דַּי