הִיא לָקְחָה שְׁלֹשָה שִׁעוּרֵי פְּסַנְתֵּר, וְזֶה לֹא הָלַךְ אָז הִיא
חָזְרָה לְגַדֵּל אוֹתָנוּ. אֵיזֶה יָפֶה הִיא מְגַדֶּלֶת, הִיא עוֹשָׂה
אוֹתָנוּ אֲנָשִׁים. אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לְהִתְפַּעֵל מֵהָאֱנוֹשׁ הַמְשֻׁכְלָל
שֶׁהִיא, רוֹאִים לָהּ תַּ\'לֵּב מֵהַחֻלְצָה.
לַיּוֹם הַמְגֻשָּׁם בְּיוֹתֵר שֶׁלְּךָ הִיא תַּרְכִּיב גַּלְגַּלֵּי עֵזֶר, וְאִם
תִּפֹּל יֵשׁ יוֹד בַּמְּגֵרָה.
אִמָּא שֶׁלִּי הַזֹּאת, תִּרְאוּ אֵיךְ הִיא הוֹלֶכֶת מֵהַסָּלוֹן
לַמִּטְבָּח, עוֹשָׂה בֶּטוֹן חָשׂוּף לְבַיִת.
כָּל כָּךְ הוֹמֵה אָדָם וְרֵיק
וְאֵיזֶה הַרְבֵּה זֶה אִמָּא אַחַת.