אִם יֵשׁ בְּיָדְךָ, אֵל, אֲסִימוֹן –
תְּנֵהוּ לִי,
וּבִלְבַד שֶׁיִּצְלַח בַּמְּדִינָה.
הַאֲכִילֵנִי עָפָר כַּנָּחָשׁ,
אַךְ אַל נָא אֶדְאַג דַּאֲגַת מָחָר.
תֵּן לִי מִמֵּי מָרָה,
אַךְ יִמְתְּקוּ גַּם לִי לְשָׁעָה.
וְאִם גַּם אֵשֶׁת אֶל חֵיקִי תָּבוֹא –
בִּרְצוֹנְךָ
פִּנַּת-כְּפָר נָא אֶמְצָא,
בַּד מִבַּדֵּי-עֵץ יִסְרַח עַל רֹאשִׁי,
הַיָּרֵחַ עָלָיו יַעֲמֹד,
וְאֶרְאֶה זִיו כְּבוֹדְךָ בְּגִיל רַעְיָה.
יִפָּל-נָא קֶלַע-הַתּוֹתָח הַרְחֵק מִמֶּנִּי,
אֶל תְּהוֹמוֹת יִצְנַח
וְלָעַג לִי לַזָּדוֹן!
שֶׁמֶשׁ תִּנָּעֵר כַּזָּהָב עַל רָאשֵׁי יְלָדַי,
דַּי לָהֶם בַּחֲרוּבִים,
לוֹ פֵּרוֹת גִּנּוֹסַר יֹאכְלוּ דַיָּם,
וּמֶגֶד-שָׁמַיִם תְמַן לָהֶם!
בַּאֲשֶׁר יֵלְכוּ, יִפְנוּ,
אֶרְאֶלִּים טוֹבִים יְלַוּוּם –
בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַיֵּם הַדּוֹרוֹת!