מואיז בן הראש

אל מלא רחמים

2006

אֵל הַמַּדָּע הַיָּקָר

אֵל הָרְפוּאָה

אַתֶּם שְׁנֵיכֶם אֶחָד

וַאֲנַחְנוּ מְצַפִּים מִכֶּם

שֶׁיּוֹם אֶחָד

עוֹד מְעַט

עוֹד רַק עֶשְׂרִים שָׁנָה

תַּצִּילוּ אוֹתָנוּ

מִכָּל מַחֲלוֹתֵינוּ

 

אֵל הָרְפוּאָה

אָנוּ מְצַפִּים וּמִתְפַּלְּלִים

לִתְרוּפַתְךָ הַחֲדָשָׁה

הַנִּפְלָאָה

 

וְלָכֵן

אָנוּ מַקְרִיבִים לְךָ

אַלְפֵי חַיּוֹת

אַלְפֵי אֲנָשִׁים

אָנָּא הוֹרֵד חֲרוֹן אַפְּךָ מֵעָלֵינוּ

מְנַע מֵאִתָּנוּ מַחֲלוֹת

וּמַגֵּפוֹת

כִּי רַק אַתָּה

אֵל הַמַּדָּע הַנִּפְלָא

רַק אַתָּה תּוּכַל לְרַחֵם עָלֵינוּ.

 

 

מתוך:

שירים,

מובן, 2006