אלעזר בן דֻּרְדְּיָא

בעקבות התלמוד הבבלי, מסכת עבודה זרה, י"ז, א'

כְּשֶׁנִּהְיֵיתִי אֶלְעָזָר בֶּן דֻּרְדְּיָא

נָשִׁים נִפְתְּחוּ לְפָנַי בַּחֲלוּקִים קַלִּים

בָּאֳנִיָּה הַמַּפְלִיגָה צָפוֹנָה

אֶל כְּרַכֵּי הַיָּם

אֶל אִיֵּי הַגּוֹיִים.

עַל הַסִּפּוּן לֹא קָרְאוּ לִי רַבִּי

קָרְאוּ לִי קֵיסַר הַחוֹבְלִים

בַּעַל הַנָּשִׁים.

הָיִיתִי הוֹלֵךְ בַּסְּפִינָה שֶׁהָיְתָה אַדְמָתִי

אוֹטוֹנוֹמְיָה שֶׁל גּוּף לְלֹא נֶפֶשׁ

מְבַקֵּשׁ לַעֲגֹן בִּנְמֵלִים זוֹלִים (כְּמוֹ יְקָרִים.

לֹא הָיָה אִכְפַּת לִי, הַאֲמִינוּ לִי,

לֹא הָיָה אִכְפַּת לִי מִשְּׁמִי בַּגּוֹיִים)

עוֹצֵר בְּסוֹפֵי הַכְּרַכִּים לְבָרֵר בְּיָדַיִם רֵיקוֹת

לְלֹא הוֹעִיל: מִקְדָּשִׁים הֵגִיפוּ דְּלָתוֹת בְּבוֹאִי

זַבָּנִים כְּעוּרִים נָעֲצוּ עֵינַיִם רָעוֹת

יְלָדִים נוֹפְפוּ תְּנוּעוֹת מְגֻנּוֹת מֵהַגְּזוּזְטְרָה.

מֵעוֹלָם לֹא עָצַרְתִּי לְהַסְבִּיר

כַּמָּה מְעַט הָיָה תָּלוּי בִּי

כְּשֶׁנִּהְיֵיתִי אֶלְעָזָר בֶּן דֻּרְדְּיָא

וְקָנִיתִי עוֹלָמִי בְּשָׁעָה אַחַת

בְּבֵית הַזּוֹנוֹת הַמְזֹהָם בְּיוֹתֵר

גַּם רַבִּי נִשְׁבַּר וּבָכָה