אמיר אור

אלהי היהודים

מתוך: פדיון המת,

ביתן-סדרת הליקון לשירה, ביתן- סדרת הליקון לשירה

1994

אֱלֹהִים אַדִּירִים, אֱלֹהֵי הַיְּהוּדִים,

כָּכָה מַתְאִים (אֱלֹהִים, יְהוּדִים).

אָשַׁמְנוּ, בָּגַדְנוּ, אָבִינוּ.

אַתָּה בַּחוּץ וַאֲנַחְנוּ בִּפְנִים,

אֲנַחְנוּ לֹא אֲנַחְנוּ, אֲנַחְנוּ

טוֹבִים.

עָוִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְפָנֶיךָ חָטָאנוּ

וְאֵין אָנוּ

אֶלָּא

מַעֲשִׂים.

 

אֱלֹהִים אַדִּירִים, אֱלֹהֵי הַיְּהוּדִים,

בָּרוּךְ שֶׁלֹּא עֲשִׂיתָנוּ גּוֹיִים

בָּרוּךְ שֶׁאֵין לְךָ בִּכְלָל פָּנִים

בָּרוּךְ שֶׁעֲבָרְךָ נָקִי מִבִּיּוֹגְרַפְיוֹת

מִדִּמְיוֹנוֹת, שְׁטֻיּוֹת, חִיּוּכִים אֱלֹהִיִּים.

בָּרוּךְ הַשֵּׁם שֶׁאֵין לְךָ שֵׁם

שֶׁאֵינְךָ מַבִּיט מֵעֵינֵי הַקּוֹפִים,

שֶׁאֵין לְךָ שָׁרָשִׁים

וְאֵין לְךָ עָלִים,

שְׁאֵינְךָ אֲנִי,

שְׁאֵינְךָ אַתָּה.

 

עָוִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, תֵּן לָנוּ פַּרְנָסָה

וּרְוָחָה וְהַצְלָחָה.

וְחֶשְׁבּוֹנוֹת שְׁמַיָּא וְתַקְבּוּלֵי תְּפִלָּה

יַרְבּוּ רִבִּית לְפָנֶיךָ,

וַאֲנַחְנוּ חֵילֶךָ,

נְכַרְסֵם

שַׁלְוַת אַרְמְנוֹתֶיךָ.

 

אֶת חֶבֶל חֻקֵּנוּ תֵּן לָנוּ הַיוֹם

וּבָנִים עַל אָב נוֹדֶה עָווֹן לְפָנֶיךָ:

כָּשֵׁר, לֹא כָּשֵׁר, כָּשֵׁר, לֹא כָּשֵׁר.

וּבָשָר-וּנְשָׁמָה, אָדָם-וְחַוָּה,

אֲנִי-וְאַתָּה נִפָּרֵד לְפָנֶיךָ.

אֶת עֶרְוַת קָדְשֶׁךָ נְכַסֶּה הַיּוֹם:

אֶת הַתֹּהוּ

וְאֶת הַבֹּהוּ

וְאֶת הַחֹשֶׁךְ

וְאֶת הַתְּהוֹם

וְרוּחֵנוּ הַמְרַחֶפֶת עַל הַמַּיִם.