אלכס בן ארי

[איש אינו אוהב אותי כמו אבי]

מתוך: ימים סמויים,

כרמל, 2008

אִישׁ אֵינוֹ אוֹהֵב אוֹתִי כְּמוֹ אָבִי. אִישׁ אֵינוֹ
מְחַבֵּק אוֹתִי כְּמוֹ אָבִי, עָרוּךְ סְבִיבִי
כְּחֵילוֹת סְבִיב עִיר בִּירָה. כְּיָם
עַל דָּגָיו.

אִישׁ אֵינוֹ מֵזִין אוֹתִי כְּמוֹ אָבִי. מַצְמִיחַ אוֹתִי
כְּמוֹ אָבִי, פָּרוּשׂ סְבִיבִי
כִּמְכוֹנַת אֲדָמָה עֲצוּמָה.

זְקָנוֹ שֶׁל אָבִי – יְעָרוֹת קְסוּמִים.
רֵיחַ צַוָּארוֹ שֶׁל אָבִי – אֵד הַבֹּקֶר.
זְרוֹעוֹתָיו הַמְּנִיפוֹת שֶׁל אָבִי – תַּחֲנוֹת הַכּוֹחַ
הַמְּנִיעוֹת אֶת הָעוֹלָם.

אֲבָל אָבִי אֵינוֹ יוֹדֵעַ כָּל זֹאת.
הוּא סָב בְּחַיָּיו כְּבֶן מֶלֶךְ שֶׁהֻחְלַף בְּלֵדָתוֹ
וְכָל מַשָּׂא הַתְּמוּנוֹת הַזֶּה תָּלוּי בִּי כִּבְתַעֲרוּכָה שׁוֹמֵמָה.