כְּשֶׁנִּשְׁמְעָה אַזְעָקָה,
כְּשֶׁהָאוֹר הַגָּדוֹל, כְּשֶׁצָּעַקְנוּ,
כְּשֶׁנִּשְׁבַּר הֶעָנָף, כְּשֶׁהָאֹכֶל הִתְקָרֵר עַל הַשֻּׁלְחָן,
אֵיפֹה הָיִיתָ כְּשֶׁנְּתִיבֵי אַיָּלוֹן הוּצְפוּ,
כְּשֶׁוִּתַּרְנוּ עַל כּוֹחַ מְשִׁיכָה, הִתְנַחַלְנוּ
בְּתוֹךְ רִבּוּעֵי שִׁכְחָה כְּחֻלִּים, בְּכָל שָׁעָה מְוַדְּאִים
מָה הַשָּׁעָה, מְאַחֲרִים לַשָּׁעָה שֶׁאַחֲרֶיהָ,
מַזְכִּירִים זֶה לָזֶה מִי הַנִּצּוֹד
בְּעוֹנַת הַצַּיִד הַנּוֹכְחִית
לֹא מִי הַקָּרְבָּן
שָׁאַלְתָּ אִם הָיִיתִי חַיָּב לִכְתֹּב אֶת שִׁמְךָ
כֵּן, הָיִיתִי חַיָּב
לִמְצֹא כּוֹחַ וּלְגַמְגֵּם אוֹתְךָ מֵהַפְּנִים
אֶל הַחוּץ וְנָמַס הַזְּמַן, נָמַס הַפֹּעַל, נָמַס הַתֹּאַר
לֹא מָנַעְתִּי עַצְמִי מִזָּרִים
אַךְ לֹא בִּקַּשְׁתִּי לְהַרְעִישׁ בִּבְדִידוּתִי
בְּעִקָּר אַחֲרֵי הַגֶּשֶׁם, בְּעִקָּר אַחֲרֵי שֶׁהַיֶּלֶד לֹא חוֹזֵר.
כִּי מֵאָז שֶׁהָלַכְתָּ הַלֵּב יָשֵׁן עָמֹק
כְּמוֹ לֵב תִּינוֹק
