חבצלת שפירא

אחרי היום הארוך בשנה

כְּכָל שֶׁהַיָּמִים הוֹלְכִים וּמִתְקַצְּרִים,
הַשְּׁתִיקוֹת הוֹלְכוֹת וּמִתְאָרְכוֹת.
בַּחֹשֶׁךְ רוֹאִים: לֹא נוֹתַר לָנוּ דָּבָר
לוֹמַר זֶה לָזֶה.
אָנוּ מְשֻׁעְמָמִים, הוֹלְכִים לִישֹׁן מֻקְדָּם;
שֵׁנָה קְטוּעָה, מְקַרְטַעַת, מֻתֶּשֶׁת, חוֹלְמִים
עַל מְקוֹמוֹת יָפִים, הָרִים וּמַפָּלִים.

מתוך:

שפתיים סדוקות מלח,

פרדס, 2021