אופֶליה

צִנַּת הַבֹּקֶר הִיא קוֹקְטֵיְל

שֶׁל אוֹר צָלוּל וְרֵיחַ טַחַב

בִּשְׁבִיל לִפְגֹּשׁ אוֹתָךְ, אוֹפֶלְיָה

צָרִיךְ לִפֹּל אֶל מֵי הַנַּחַל

 

צִפּוֹר זָהָב שׁוֹרֶקֶת, "לָמָּה?"

הַסְּבָךְ עוֹשֶׂה מִמֶּנִּי צְחוֹק

וּמֵגֵן בַּצִּפָּרְנַיִם

עַל פְּרִי הַפֶּטֶל הַמָּתוֹק

 

וְאַתְּ מָה, הִפּוּךְ שֶׁל אֹשֶׁר

פִּתּוּי שֶׁל נֶעֱלָם מֻחְלָט

הָעֵץ, הַחֲבָטָה, הַחֹשֶׁךְ

תְּמוּנָה טְבוּעָה, זֶה מָה שֶׁאַתְּ

 

הַמַּחֲזַאי רוֹכֵן עָלַיִךְ

וּמְנַשֵּׁק אֶת הַפְּרָחִים

בִּשְׂעַר הַנִּימְפָה שֶׁסֵּרְקוּ לָךְ

צַיָּרִים מְנֻצָּחִים

לָקַח לָךְ זְמַן עַד שֶׁהֵבַנְתְּ אֵיךְ מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּךְ

בָּאַרְמוֹן וּבַמְּבוֹכִים

 

בַּתַּפְקִיד שֶׁהוּא כָּתַב לָךְ

לֹא הָיָה לָךְ שׁוּם סִכּוּי

לָצֵאת נֶגְדּוֹ וּבְגָלוּי

בִּשְׂפַת הַנֶּשֶׁק הַשָּׁפוּי

 

אַתְּ מְסֻכֶּנֶת לוֹ, אוֹפֶלְיָה

יְפִי הַנְּעוּרִים בּוֹעֵר

הַתְּשׁוּקָה שֶׁלּוֹ אֵלַיִךְ

כְּלוּאָה בְּמַחֲזֶה אַחֵר

מִתַּחַת לַשְּׂמָלוֹת נִפְקָח הַסּוֹד

הַכּוֹחַ מִתְגַּבֵּר

 

וְהָאִשָּׁה שֶׁלֹּא הֻרְשָׁה לָהּ

לָקַחַת אֶת שֶׁלָּהּ

מִתְרוֹמֶמֶת מֵהַנַּחַל

וּמְחַיֶּכֶת לַנְּפִילָה

 

בּוֹאִי, אֲחוֹתִי, נִקְטֹף

מִסְּבַךְ הַפֶּטֶל הָאָפֵל

הַפְּרִי מָתוֹק, מָרִים הַמַּיִם

צִנַּת הַבֹּקֶר הִיא קוֹקְטֵיְל

צִפּוֹר זָהָב שׁוֹרֶקֶת זֶמֶר מִסְתַּלְסֵל