יָכֹל לִהְיוֹת שֶׁמַּנְגְּנוֹן הַהֶרֶס
מְתַקְתֵּק אֶצְלִי וְהִדְהוּדוֹ
בּוֹקֵעַ מִגּוּפֵךְ. יָכֹל לִהְיוֹת שֶׁאַהֲבָה
שֶׁמִּתְחוֹלֶלֶת פֹּה גּוֹאָה אֶל כִּלְיּוֹנָה
כִּי כָּךְ מִסְתּוֹבְבִים חַיִּים
וּבִלְעֲדֵי תִּקְתּוּק הַקֵּץ הָיָה הַמָּוֶת
פֹּה שׁוֹלֵט. אֶפְשָׁר שֶׁבִּלְעָדֵינוּ
לֹא הָיָה נוֹרָא, אֲבָל אִתָּנוּ
הַשִּׁירָה גְּדוֹלָה.
