בְּרוֹמָא בְּאַחַת הַסִּמְטָאוֹת קָנִיתִי רִימֶל
וְאֹדֶם (לָרִאשׁוֹנָה בְּחַיַּי) מִדַּיֶּלֶת יֹפִי שֶׁנִּגְּשָׁה אֵלַי
וְהִגִּישָׁה לִי נְיָר וּמַרְאָה וְאָמְרָה בְּאִיטַלְקִית: נַשְּׁקִי
הַגָּוֶן הִתְאִים וְנִזְכַּרְתִּי: עוד יֵשׁ לִי עֵינַיִם
שְׂפָתַיִם, אֲבָל בָּעֶרֶב עַל הַגֶּשֶׁר מֵעַל לַטִּיבֶּר
רָצִיתִי לְהַשְׁלִיךְ אוֹתָם אֶל הַמַּיִם
וְלַמָּרִיּוֹת הַיָּפוֹת בִּגְלִימוֹת הַתְּכֵלֶת
שֶׁיָּצְאוּ וּבָאוּ אֵלַי מִן הַקָּפֵּלוֹת לַנָּהָר
לְנַחֲמֵנִי, אָמַרְתִּי בְּעִבְרִית: אֲהוּבִי מֵת, אֲהוּבִי מֵת.
