דנה מרקוביץ

אבא

לְהַשְׁאִיר אֶת הַדֶּלֶת מִחוּץ לַבַּיִת
רַק אַתָּה יָכוֹל.
בְּשׁוּבְךָ עֶרֶב עֶרֶב –
תַּרְבּוּת הַמַּעֲרָב כֻּלָּהּ נִכְנֶסֶת בְּלִי לִדְפֹק.
אַתָּה מוֹשִׁיב אוֹתָהּ בַּסָּלוֹן
וְגוֹרֵם לָהּ לְדַבֵּר.

וּכְשֶׁאַתָּה יוֹצֵא בַּבֹּקֶר –
חוֹטֵף לַחְמָנִיָּה,
פֵּרוּרֵי הַשֻּׁמְשֹׁם דּוֹלְקִים אַחֲרֶיךָ –
שֶׁלֹּא תִּשְׁכַּח אֶת הַדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה.

מתוך:

חיי הטבסקו,

אבן חושן, 2015