זלדה

אַתָּה שׁוֹתֵק אֵלַי

,

אַתָּה שׁוֹתֵק אֵלַי

מִן הָעוֹלָם הַכָּמוּס.

בָּלַע הָהָר אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת

אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתָּ שָׁם חַי.

אֲנִי מְכַסָּה אֶת שְׁתִיקָתְךָ

בְּאוֹתִיּוֹת וּבְקוֹלָם,

אֲנִי מְכַסֶּה אֶת הָאֵין

בְּצִפֳּרִים שֶׁבָּאוֹת לִשְׁתּוֹת מַיִם,

וּבַנְּחָשִׁים כֵּן בִּנְחָשִׁים.

 

לֹא הָיָה דָבָר אֲשֶׁר לֹא קְרָאתִיו

נֵר-

כִּי אֶפְחַד

פֶּן בַּחֹשֶׁךְ לֹא אַבְחִין

בֵּין מַיִם חַיִּים

לְבוֹרוֹת נִשְׁבָּרִים