מעין לוי בן סטון

אֶתִי

אֶתְמוֹל רָאִיתִי אֶת אֶתִּי,

הַשְּׁמֵנָה מֵהַגִּ'ים, בְּדִיּוּק סִיְּמָה

תַּרְגִּיל לֹא רָגִיל.

אֲדֻמָּה, מַזִּיעָה, שִׁחְרְרָה קְלָלָה.

אַחַר כָּךְ עָבְרָה לִמְתִיחוֹת

בִּשְׁפִיפָה, מִקְצֵה הָרָצוֹן

עַד קְצֵה הַיְכֹלֶת.

וְכָל זֶה בִּשְׁבִיל מָה?

אֶתִּי שְׁמֵנָה, בַּנְּשָׁמָה.

מתוך:

הפסקה,

פרדס, 2012