ענת זכריה

*[אֵיכְשֶׁהוּ מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה עֲצוּבָה יוֹתֵר]

אֵיכְשֶׁהוּ מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה עֲצוּבָה יוֹתֵר, הַמַּחֲשָׁבָה עַל הַהַרְגָּשָׁה הַזֹּאת שֶׁנִּמְשֶׁכֶת חַיִּים שְׁלֵמִים הִפְחִידָה אוֹתָהּ עַד מָוֶת. כְּדֵי לֹא לִמְעֹד וּלְהִתְגַּלְגֵּל בַּמִּדְרוֹן הָיְתָה יוֹצֵאת בַּלֵּילוֹת אֶל הַמִּרְפֶּסֶת עִם סַכִּין וּשְׁנֵי תַּפּוּזִים, מַשְׁעִינָה אֶת הַמַּרְפְּקִים עַל הַמַּעֲקֶה. אִם תַּצְלִיחַ לְקַלֵּף אוֹתָם בִּסְלִיל אֶחָד אָרֹךְ, תָּקוּם מָחָר.

מתוך:

נחיה ונראה,

מקום לשירה, 2026