אִשָּׁה מְפֻתֶּלֶת כְּמוֹתֵךְ עוֹמֶדֶת תָּמִיד לְמוּל הָרוּחַ
בּוֹחֶרֶת לְאַט בָּמֶה לְהִתְלַבֵּשׁ
אַתְּ תְּכוֹפְפִי לַיֹּפִי אֶת הַצַּוָּאר
הוּא יָקוּד לָךְ וּכְשֶׁהוּא יִזְדַּקֵּף
יָקוּם שׁוֹנֶה
אוֹתוֹ הַכְּאֵב הֶעָמוּם הִצְמִיחַ שִׁנַּיִם, שָׁדַיִם, כְּנָפַיִם
בַּכְּלוּב הַזֶּה, בַּמִּקְדָּשׁ הַזֶּה הַיָּחִיד, בַּבָּשָׂר
שָׁנִים הֵם מְנַסִּים לִנְעֹץ עַצְמָם בָּךְ
לִתְבֹּעַ בָּךְ מָקוֹם
אֲבָל יָם רַב וַאֲדָמוֹת וְכָל מִינֵי הָאֱלֹהִים
נֶאֱסָפִים מִפִּנּוֹתַיִךְ לוֹמַר לָהֶם לֹא
אֵין לָכֶם רְכוּשׁ בִּי אֲנִי שַׁיֶּכֶת לַשַּׁיִשׁ
רִשְׁתוֹתֵיכֶם שׁוּב וָשׁוּב יָשׁוּבוּ רֵיקוֹת אֲלֵיכֶם
אֲנִי פֶּתַח הָרוּחַ אֲנִי הַמַּחְצָבָה הַהַתְחָלוֹת
כֻּלָּן מִתּוֹכִי אֲנִי הָאֵם מִמֶּנִּי הַמִּלִּים
אֲנִי הַקָּתֶדְרָלָה
