כְּמוֹ אֶצְבְּעוֹת כַּף יָד אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְהִתְרַחֵק זֶה מִזֶּה רַק עַד גְּבוּל מְסֻיָּם. לַעֲמֹד צְמוּדִים דּוֹרֵשׁ מֵאִתָּנוּ מַאֲמָץ לֹא טִבְעִי.
בַּלַּיְלָה צָרִיךְ לְהַצְמִיד אֶת הָאֹזֶן הֵיטֵב אֶל הַבַּיִת כְּאִלּוּ הָיָה קוֹנְכִיָּה, לִשְׁמֹעַ אֶת הָרָהִיטִים מְדַבְּרִים, חוֹרְקִים, מִתְאוֹנְנִים – הַמִּטָּה, הַמְּקָרֵר,
חַיֵּינוּ מַפָּץ גָּדוֹל. אֲנַחְנוּ מִתְרַחֲקִים זֶה מִזֶּה, הַמִּרְוָחִים בֵּינֵינוּ הוֹלְכִים וּגְדֵלִים. אִי אֶפְשָׁר לַעֲצֹר אֶת הַתְּנוּפָה, אֶת הַהִתְפַּשְּׁטוּת: מִי שֶׁנּוֹלָדִים
מַשְׁקִיף לְבַדִּי בִּשְׂפָתֶיהָ הַפְּעוּרוֹת שֶׁל הַטֶּלֶוִיזְיָה: כַּמָּה עָלוּ עַל יְצוּעֶיהָ שֶׁל הַזּוֹנָה הַזּוֹ – כָּל הִסְתַּבְּרֻיּוֹת הַפַּרְצוּפִים, כָּל סוּגֵי הַתִּסְרוֹקוֹת
הַאִם יְשַׂחֵק עֲרָבִי בְּבֵיתָ"ר לִפְנֵי שֶׁיִּשְׁתַּכְשֵׁךְ בִּבְרֵכַת הַקִּבּוּץ? הַאִם יְשַׂחֵק עֲרָבִי בְּבֵיתָ"ר לִפְנֵי שֶׁבְּלִשְׁכַּת רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה יֵשֵׁב מִישֶׁהוּ שֶׁאֵינוֹ לָבָן
אֲנִי קֻפְסָה שְׁחֹרָה מַקְלִיט טִיסָה 742, 1952, וְרָשַׁמְתִּי הַכֹּל, רָשַׁמְתִּי הַכֹּל. רָשַׁמְתִּי אֶת הוֹרָאוֹת הַסּוֹכְנִים: "הוֹתִירוּ לְמַטָּה אֶת סִפְרֵי הַתּוֹרָה
בִּקֹּרֶת דַּרְכּוֹנִים, מְבַקֶּשֶׁת מִמֶּנִּי לְהָסִיר מִשְׁקָפַיִם וּמַבִּיטָה בְּעֵינַי. אֵינָהּ יוֹדַעַת: זֶהוּ הַקּוֹד הַמְּאוֹתֵת לְגוּפִי עַל מַעֲשֵׂה אַהֲבָה. מַעֲבַר הַבִּטָּחוֹן,
