תְּחִלָּה בִּקַּשְׁתִּי לִהְיוֹת הֶלִיקוֹפְּטֶר צִבְעוֹנִי שֶׁמִּתְעוֹפֵף בֵּין עָנָן לְבֵין תְּכֵלֶת מְאַתֵּר בִּמְהִירוּת מַהֲמוֹרוֹת וְשׁוֹעֵט חֲסַר-נְשִׁימָה לְהַתְרִיעַ עֲלֵיהֶן בִּפְנֵיכֶם, יְלָדַי. אַחַר

1. הַשִּׁירָה עַלְמָה יְחֵפָה חַסְרַת גִּיל נְטוּלַת מַעֲמָד הַפּוֹסַעַת עַל רְסִיסֵי זְכוּכִית 2. הַשִּׁירָה מִגְדַּלּוֹר נֶחָמָה הַצָּץ מִמְּצוּלוֹת וְשׁוֹלֵף יַהֲלוֹמֵי

בְּעֶצֶם כֻּלָּנוּ הֲלוּמֵי קְרָב – טִירוֹנִים שֶׁמְּסָרְבִים לְהִגָּמֵל מִבְּהִיָּה בְּשָׁדֶיהָ הַזְּקוּרִים שֶׁל פְּקִידָה פְּלֻגָּתִית; נְעָרִים שֶׁגָּדוֹל עֲלֵיהֶם לִקְלֹט כִּי הֶעָתִיד

אָדָם מְשׁוֹטֵט בַּיְקוּם בְּדִידוּתוֹ נוֹגֶסֶת בּוֹ גַּם אֶתְמוֹל גַּם עַכְשָׁו אָדָם הוֹלֵךְ בָּעוֹלָם בְּדִידוּתוֹ לוֹפֶתֶת גְּרוֹנוֹ בְּאֶצְבְּעוֹתֶיהָ הַגְּרוּמוֹת אָדָם מְדַדֶּה

לִמְתֹּחַ צַוָּאר כְּאַחַד הָעֲגוּרִים וּלְהַקְשִׁיב. לְהַקְשִׁיב לָרוּחַ הַמֶּפְלַרְטֶטֶת עִם עֵדֶר כְּבָשִׂים. לִטְעֹם מִפְּרִי שֶׁטֶּרֶם הִבְשִׁיל וּלְהַבִּיט. לְהַבִּיט בַּיָּרֹק הַמְּרַפְרֵף בֵּין

דֶּלֶת הַכְּנִיסָה לְמִשְׁפַּחַת הַשְּׁכוֹל לְעוֹלָם אֵינָהּ מִסְתּוֹבֶבֶת. אַתָּה מוּטָל אֶל הַסָּלוֹן, מַשְׁפִּיל מַבָּט, מִתְאַמֵּץ לְהִתְנַעֵר מִכָּל קֶשֶׁר, שׁוֹלֵחַ עֵינַיִם פְּעוּרוֹת

לאבי אליאס – אדם, משורר, חבר לְצַיֵּר עַל דַּף לָבָן, לְקוֹשֵׁשׁ כּוֹחוֹת סוּס וּלְהַמְשִׁיךְ. לְהַמְשִׁיךְ לִנְשֹׁם, לֶאֱסֹף אוֹתִיּוֹת קֵהוֹת, לְחַדְּדָן

בַּמַּחֲצִית הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל שְׁנוֹת הַשְּׁמוֹנִים שֶׁל הָאֶלֶף הַקּוֹדֵם שֶׁל הַמֵּאָה הַהִיא, הָיִיתִי חַיָּל יָרֹק שֶׁלָּמַד לֶאֱהֹב אִשָּׁה כְּחֻלָּה. עַל שָׁטִיחַ

לזכר יפית עֶרֶב בָּעוֹלָם סְוֶדֶר אַהֲבָה מְכַסֶּה אֶת הַיְקוּם עֶרֶב בָּעוֹלָם אֲבָנִים נוֹשְׁקוֹת לָאֲנָשִׁים הַשּׁוֹכְבִים תַּחְתָּן.