יָכֹל לִהְיוֹת שֶׁמַּנְגְּנוֹן הַהֶרֶס מְתַקְתֵּק אֶצְלִי וְהִדְהוּדוֹ בּוֹקֵעַ מִגּוּפֵךְ. יָכֹל לִהְיוֹת שֶׁאַהֲבָה שֶׁמִּתְחוֹלֶלֶת פֹּה גּוֹאָה אֶל כִּלְיּוֹנָה כִּי כָּךְ מִסְתּוֹבְבִים

אֲנִי נִפְרַד מִכֶּם הִגִּיעַ הַזְּמַן אֵלֵךְ אֶל עַצְמִי בְּיוֹדְעִי שֶׁעַצְמִי הוּא בִּלְתִּי נוֹדָע מֵרֶגַע אֶחָד לָרֶגַע הַבָּא. אַשְׁאִיר אֶצְלְכֶם אֶת

וְעָמַד הָעֵץ לְבַדּוֹ וּבָא הָרוּחַ וְחִבֵּק אוֹתוֹ בָּא הַגֶּשֶׁם וְחִבֵּק אֶת הָרוּחַ מְחַבֵּק אֶת הָעֵץ הָאֲדָמָה חִבְּקָה אוֹתוֹ וְעֵינַי מְחַבְּקוֹת

אֶת אוֹתָהּ הַיָּד גְּדוֹלָה כְּשֵׁם שֶׁהִיא רַכָּה כּוֹאֶבֶת כְּמוֹ שֶׁהִיא חַמָּה שֶׁנָּחֲתָה עַל לֶחְיִּי הַבִּלְתִּי מְצַפָּה הֵרִימָה בִּי קוֹלוֹ שֶׁל

מַהוּ הָאֵרוּעַ שֶׁקָּבַע אֶת רֵאשִׁית מוֹתָהּ שֶׁל הַמְּדִינָה ? רֶצַח רָבִּין בְּכִכַּר הַהֲמוֹנִים ? הָאִינְתִּיפָדָה הַשְּׁנִיָּה ? הָרִאשׁוֹנָה ? מִלְחֶמֶת

אִם אֱלוֹהִים שֶׁבְּאָדָם הָיָה פּוֹגֵשׁ אֶת אֱלוֹהִים שֶׁבְּאָדָם כֹּל נְשִׁיקָה הָיְתָה מַעֲבִירָה אֱלוֹהוּת מִפֶּה לְפֶה אָמַר אֱלוֹהִים שֶׁבָּאָדָם אֱלוֹהִים עוֹצֵם

שׁוֹאָה מִתְנַצֶּלֶת בִּפְנֵי מַעֲמִידֶיהָ יוֹדַעַת שֶׁצְּרִיכָה לְהוֹדוֹת אַךְ מָה לַעֲשׂוֹת, לֹא תוּכַל לָבוֹא. מְחַפֶּשֶׂת לָהּ תֵּרוּצִים וּמִתְרַחֶקֶת מִבָּמוֹת לֹא כָּל

נַסּוּ בְּלִי תַּנּוּר נַסּוּ בְּלִי כִּיוֹר נַסּוּ בְּלִי מֵחַם לְקָּפֶה נַסּוּ בְּלִי אַסְלָה נַסּוּ בְּלִי מַרְאָה נַסּוּ בְּלִי מְכוֹנִית נַסּוּ

בָּאתִי מִבּוּלְגָּרִיּוּת וּבוּלְגָרִיּוּת אֲנִי כּוֹתֵב. בָּאתִי מֵעֵדָה שֶׁלּוֹקַחַת כְּאֵב וְאוֹפָה מִמֶּנּוּ בּוּרֵקָס לְהַכְנִיס טַעַם לַחַיִּים וְתַבְלִינִים. עִם יוֹגוּרְט סָמִיךְ וּבֵיצָה