לוּ רָצִיתִי מְאֹד מְאֹד לְהִתְחַתֵּן, הָיִיתִי מְאֹד מְאֹד מִתְחַתֶּנֶת. הָיִיתִי מִתְחַתֶּנֶת יוֹתֵר מִכָּל אֶחָד אַחֵר. יוֹמָם וָלַיְלָה.   לוּ רָצִיתִי

שֶׁלְּחַנֵּךְ מִבְּלִי הַלֵּבלֹא . יָשַׁבְתִּי סְבִיבִי לְחַנֵּךְ וְלֹא לִבִּי . לְאָרִיסְטוֹ לְהַגִּידבָּהִיתִי , אֶת וְהִתְעַקַּשְׁתִּי בַּגְרוּתהָיִיתִי בְּעִקָּר כָּל שֶׁחָלְפָה .

אֲנָשִׁים נוֹשְׁרִים מֵעֵץ הַדַּעַת, נִתָּקִים, צוֹנְחִים קָרוֹב, קָרוֹב מִדַּי. הַנּוֹתָרִים מַטְאַטְאִים, עוֹרְמִים, מַעֲמִידִים פְּנֵי קוֹבְרִים וּבְחֶשְׁכַת הַשִּׁגְרָה, מִתְגַּנְּבִים בַּחֲזָרָה וּמַחֲזִירִים

לְאַחַר שֶׁלֹּא כָּתַבְתִּי זְמַן רַב, נִסִּיתִי. זַרְזִיף חָלוּד, גִּהוּקִים. הַשְׁפְּרָצוֹת בִּלְתִּי רְצוֹנִיּוֹת הִשְׁתַּתְּקוּיוֹת חֲנוּקוֹת. אַשְׁאִיר אֶת הַבֶּרֶז הַפָּתוּחַ, אַמְתִּין לְשֶׁטֶף

בַּיּוֹם שֶׁאִמָּא שֶׁלִּי מֵתָה נִסִּיתִי לִכְתֹּב שִׁיר. יָצָא רַק בַּיִת.

כָּל כָּךְ הַרְבֵּה נוֹפְלִים שֶׁאִישׁ לֹא תָּפַס בַּזְּמַן. בִּלְתִּי נִתְפָּסִים. חִיּוּךְ אֶחָד שֶׁל יֶלֶד בְּלוֹרִיתִי תּוֹפֵס אוֹתִי. כָּל כָּךְ רוֹצָה

לוּחַ הַשָּׁנָה מַרְאֶה יוֹם רָגִיל וּמִי אֲנִי שֶׁאֶתְוַכֵּחַ עִם זֶה? אַתָּה וַאֲנִי חוֹלְקִים יָמִים רְגִילִים לֹא מְעַטִּים. בּוֹצְעִים אוֹתָם יַחַד

בְּיוֹם רִאשׁוֹן בַּבֹּקֶר, בְּבֵית הַקָּפֶה, יוֹשֵׁב אָדָם וְגוֹמֵעַ בַּצָּמָא אֶת מוֹדְעוֹת הָאֵבֶל. אֶת הַמֵּתִים שֶׁל סוֹף הַשָּׁבוּעַ. בְּתָנָ"ךְ כָּתוּב "וַיִּשְׁבֹּת