אֲנִי אוֹסֵף אוֹתָן בָּרְחוֹב, בַּכְּבִישִׁים הַשְּׁחוּקִים. לְעִתִּים רְחוֹקוֹת הֵן בָּאוֹת בְּאוֹר יוֹם, בְּדֶרֶךְ כְּלָל הֵן בָּאוֹת בַּלַּיְלָה וְלֹא נוֹתְנוֹת לִי
קְחִי אוֹתִי לְאֶרֶץ אַחֶרֶת תַּגִּידִי לִי הַחֹדֶשׁ לֹא נֹאכַל לֹא נִשְׁתֶּה נַחְפֹּר לָנוּ בּוֹר בִּשְׂכַר הַדִּירָה נִצְבֹּר חוֹב בָּעִירִיָּה נַשְׁאִיר
לֹא מַאֲמִין בְּאֹהָלִים. הַכֶּלֶב מַשְׁאִיר עֲקֵבוֹת מְלוּחִים בַּמַּיִם, אִי מֵעֵבֶר לָאֹפֶק וְדָגִים (טֶבַע דּוֹמֵם אֵינוֹ טֶבַע) לַיְלָה שֶׁל מַאֲבָק עַל