אִם לַבַּרְבִּי שֶׁנִּשְׁמְטָה בֵּין הַכָּרִית לַשְּׂמִיכָה הָיָה קוֹל, הִיא בֶּטַח הָיְתָה שָׁרָה אֶת "בְּלוּז הַמִּטָּה הָרֵיקָה". הַדֻּבִּי הַנִּשְׁעָן עַל סוֹרְגֵי

רֹאשָׁהּ הָיָה רֵיק כַּאֲגַרְטָל וַאֲנִי מִלֵּאתִי אוֹתוֹ בִּפְרָחִים שֶׁקִּשְׁקַשְׁתִּי בִּדְיוֹ שְׁחוֹרָה עַל הַשֻּׁלְחָן.

אֶת קְוֻצַּת הַשֵּׂעָר מֵעַל אָזְנָהּ הַיְמָנִית צָבְעָה הַמּוֹכֶרֶת בַּקּוֹנְדִיטוֹרְיָה בְּצָהֹב־לָבָן־שָׁחוֹר שֶׁהֻשְׁאֲלוּ מִגּוּף הַנְּמֵרוֹת.   מִי צָרִיךְ עוּגוֹת.

עֲשִׂי שֶׁהַדִּמְעָה מִלְּחִי הַבַּרְבּוּר תִּהְיֶה אֶבֶן פִּנָּה שֶׁל אוֹקְיָנוֹס הַשִּׂמְחָה. שָׁם אֶלְמַד לִשְׂחוֹת.

אֲנִי זוֹכֵר אֶת הַלַּיְלָה בּוֹ הִצַּעְתְּ שֶׁנִּכְתֹּב הִמְנוֹן לְתִזְמֹרֶת בֵּית הַזּוֹנוֹת שֶׁל פַאנִי הִיל. "נָשִׁים", הִתְחַלְתִּי, "צַחְצַחְנָה אֶת הַחֲצוֹצְרוֹת". "גְּבָרִים",

בַּחֲנוּת הַתְּמוּנוֹת לְיַד הַתַּחֲנָה שֶׁל קַו 46 שָׁטוֹת סִירוֹת זָהָב עַל מֵי טוּרְקִיז וְקוּפִּידוֹן יוֹרֶה חֵץ בֵּין שִׂפְתֵי הַקַּצֶּפֶת שֶׁל

וְהַשִּׁירָה הִיא נַעֲרַת פּוֹשְׁעִים בַּמּוֹשָׁב הָאֲחוֹרִי שֶׁל מְכוֹנִית אֶָמֵרִיקָנִית. עֵינֶיהָ לְחוּצוֹת כְּהֶדֶק וְאֶקְדַּח שְׂעָרָהּ יוֹרֶה כַּדּוּרֵי בְּלוֹנְד הַגּוֹלְשִׁים לְצַוָּארָהּ. נַגִּיד

"…הו פילוסופים מהוללים בדברי ימי התרבות, הוגים נכבדים" (פנחס שדה, מתוך: "בתחנה המרכזית בתל אביב, אחר הצהרים, ערב ראש השנה")

לַגֶּבֶר קָרְאוּ פִּינְג לָאִשָּׁה פּוֹנְג וּבָרֶוַח שֶׁבֵּין גּוּפוֹ לְגוּפָהּ נֶחְבְּטָה הָאַהֲבָה כְּשָׁטִיחַ. חוּטֵי הַשְּׁתִי שֶׁל עֶרְוָתָהּ מִתְכַּרְבְּלִים בְּחוּטֵי הָעֵרֶב הַטּוֹוִים

אֲנִי יוֹדֵעַ, מוּחַמַד עַלִי הִצְמִיחַ לַדִּינוֹזָאוּרִים הַשְּׁחֹרִים כְּנָפַיִם. כָּל הַכֹּחַ הָיָה מְרֻכָּז בְּגַב אֶצְבְּעוֹתָיו, יֹפִי שֶׁיָּכוֹל לְהִתְחָרוֹת אֲפִלּוּ בְּקֶשֶׁת בְּעָנָן.

הִנֵּה מְהִירוּת הַקּוֹל בְּכַפּוֹת יָדֶיהָ מַעֲבִירָה אֲדָמָה וְאֵשׁ בְּסֵפֶר הַמַּפּוֹת שֶׁל אַמְסְטֶרְדַם. לְמַעֲלָה, מֵעוֹרְקֵי הָעֲנָנִים עוֹמֵד לִפּוֹל גֶּשֶׁם כָּבֵד, הָאֲוִיר

חֲבָל שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיד: נָחַתִּי עַל 'בְּרִיזִ'יט בַּארְדוֹ', רָאִיתִי חוּטִינִי בַּדְּיוּטִי פְרִי שֶׁל 'מֶרִילִין מוֹנְרוֹ' אוֹ קָנִיתִי בְּרָפִיחַ עֶפְרוֹנוֹת אִפּוּר