בידֵי מלאכי המים

וּבְכֵן, מֵאוֹת בַּשָּׁנִים אַחַר כָּךְ, עוֹדִי מְדַמָּה עַצְמִי שׁוֹמֶרֶת הָרַקָּפוֹת. לַחַץ הַסֶּלַע מַרְכִּין רֹאשִׁי, מַרְצִין צִפִּיָּה הַצַּעַר, בּוֹר נִכְרֶה לִפְקַעַת

רַבִּים הָעֵצִים הָאָצִים בַּוָּאדִי חוֹלְפִים עַל פָּנַי, רוֹצְצִים עַפְעַפַּי בְּצִפּוֹרִים נֻקְשׁוֹת. זֶה שׁוֹנֶה, בְּטַפְּסָם, עֵצִים עוֹקְרִים אוֹתִי מִן הַהֶקְשֵׁר, סִימָנֵי

הוּא חַי, הוּא חַי, עוֹלֶה בְּדַעְתִּי לְהַקְדִּים, רְאִי אֶת הָאוֹר נוֹפֵל עָלָיו וְאֵינוֹ זָב צֵל, דּוֹלְפִינִים שָׂשִׂים בָּאֲוִיר, שְׂחוֹקָם מוּצָק