יוֹם יוֹם הַיַּלְדָּה שֶׁבְּךָ הוֹלֶכֶת לְעוֹלָמָהּ. אַתָּה מְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן זָכָר וּמִתְלַבֵּשׁ בְּבִגְדֵי בָּחוּר (וְלֹא שׁוֹכֵחַ אֶת הַלָּק עַל קְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת)

זֶה כָּל הַזְּמַן כּוֹאֵב אֲבָל כְּשֶׁזֶּה כּוֹאֵב-כּוֹאֵב אִי אֶפְשָׁר לְהַתְחִיל אֶת הַיּוֹם, אִי אֶפְשָׁר לָצֵאת מֵהַמִּטָּה, אִי אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל, לְחַבֵּק,

אִי אֶפְשָׁר לְתָאֵר אֶת זֶה אַחֶרֶת. עָמַדְנוּ כְּבָר עַל פִּי הַר הַגַּעַשׁ, עֲנָנִים דְּחוּסִים בְּפַחַד, לָבָה רוֹתַחַת, עֵינַיִם עֲצוּמוֹת. מְחַכִּים.

אֲנִי נִכְשָׁל בַּדִּבּוּר. לַמִּלִּים בְּעִבְרִית יֵשׁ מִגְדָּר בָּרוּר, תֹּאַר, פֹּעַל וְשֵׁם, אֲבָל אֲנִי מוֹדֶה, אֲנִי אָשֵׁם, מְנַסֶּה לְדַבֵּר לְלֹא מִין,

נִסִּיתִי לִכְתֹּב לְךָ בִּמְקוֹם לָךְ וְחָשַׁבְתִּי אֵיךְ הָעִבְרִית, מִחוּץ לַשִּׁירִים, מְאַפְשֶׁרֶת לֹא לְהַחְלִיט. כָּתַבְתִּי אַתָּה וְלֹא אַתְּ, רַק אוֹת אַחַת,

נֵעַרְתִּי האֶקוֹלֹאגִית גָּרָה בְּקַנְיוֹן עֲזְרִיאֵלִי, אֲבָל לֹא אִכְפַּת לָהּ שֶׁנֵּצֵא לִרְכֹּב בְּפָארְק היָרְקוֹן, לֹא אִכְפַּת לָהּ לְהָכִין לִי אֲרוּחָה אוֹרְגָנִית,

יַם הַמֶּלַח מִתְיַבֵּשׁ בַּצִּנּוֹרוֹת הַמְקֻבָּלִים מִישֶׁהוּ סָכַר אֶת פִּי הַיַּרְדֵּן וְאַחַר קָשַׁר אֶת פִּרְקֵי הַנְּחָלִים וּמִלֵּא אֶת בִּרְכוֹת הַמִּפְעָלִים וַאֲפִלּוּ

סַבְתָּא אֲנִי נוֹתַרְתִּי לָךְ לְזֵכֶר אֲפִלּוּ שֶׁאֵינִי זוֹכֵר אֶת קַוֵּי פָּנַיִךְ אֶת חִסְפּוּס יָדַיִךְ אֶת צְרִיבַת קוֹלֵךְ אֲנִי הָיִיתִי לָךְ

בְּאוֹשְׁוִיץ יָלַדְתְּ אוֹתִי מֵחָדָשׁ. בְּטַבּוּר מִגְרַשׁ הַמִּסְדָּרִים נֶחְתְּכוּ כְּאֵב וְאֹשֶר כְּאֶחָד. בַּמַּחֲנֶה הַקָּפוּא, הַפְּלָקָטִי מָצָאתִי אוֹתָךְ אַחֶרֶת וְהַזְּמַן שׁוּב דָּפַק

דּוֹר רִאשׁוֹן דּוֹר שֵׁנִי דּוֹר שְׁלִישִׁי אַתְּ הָיִית נִצָּחוֹן אִמָּא נֵצֶר וַאֲנִי זִכְרוֹן מִי אֲנִי?   הַסְּפִירָה מַמְשִׁיכָה רְבִיעִי חֲמִישִׁי