רִיצָה בְּהוּלָה טֶרֶם בַּקָּר לִרְאוֹת בְּעִתּוֹן אוּלַי מַשֶּׁהוּ הִשְׁתַּנָּה בְּסִדְרֵי הַשִּׁלְטוֹן אוֹ סִכּוּי כָּלְשֶׁהוּ בְּדָבָר הַשְׁאָרוֹת הַנֶּפֶשׁ וְהָאַכְזָבָה. אַחַר כָּךְ
כָּל קַיִץ קוֹרֶה דְּבַר-מָה, וְאַף שֶׁכְּאִלּוּ כְּלוּם לֹא הִשְׁתַּנָּה- מֵעוֹנָה לְעוֹנָה הַלֵּב יוֹתֵר נִכְנָע לִפְתוּיֵי הַלַּיִל שֶׁל הָאֲדָמָה. כָּפוּף
אִם זֵר קוֹצִים כּוֹאֵב זֶה מָה שֶׁאַתְּ אוֹהֶבֶת, אֵלֵךְ אֶל הַמִּדְבָּר וְשָׁם אֶלְמַד לִכְאֵב. וְאִם שִׁירִים אָהַבְתָּ, רַק שֶׁכְּתוּבִים בְּאֶבֶן-
הַיָּם נִגַּשׁ בְּלַחַשׁ אֶל הַחוֹף אַתָּה זוֹכֵר אוּלַי פְּגִישָׁה כָּזֹאת כְּרֶשֶׁת פְּזוּרָה שֶׁל שַׂעֲרוֹת אִשָּׁה לַחוֹת. דַּיִג אֶחָד הִשְׁלִיךְ חַכָּה
אֶרֶץ שֶׁיּוֹשְׁבֶיהָ הִיא אוֹכֶלֶת וְזָבַת חָלָב וּדְבַשׁ וּתְכֵלֶת- לִפְעָמִים גַּם הִיא עַצְמָהּ גּוֹזֶלֶת אֶת כִּבְשַׂת הָרָשׁ. אֶרֶץ שֶׁמִּתְקוֹ לָהּ
פַּעַם עַל גְּדוֹת הַוָּאדִי שְׁנֵי אַלּוֹנִים בְּסֶלַע, שְׁנֵי אַלּוֹנִים יָדַעְתִּי שָׁם בְּמוֹרַד הַוָּאדִי. אֶת הָאֶחָד הָרַעַם פַּעַם הִכָּה צַמֶּרֶת