רִיצָה בְּהוּלָה טֶרֶם בַּקָּר לִרְאוֹת בְּעִתּוֹן אוּלַי מַשֶּׁהוּ הִשְׁתַּנָּה בְּסִדְרֵי הַשִּׁלְטוֹן אוֹ סִכּוּי כָּלְשֶׁהוּ בְּדָבָר הַשְׁאָרוֹת הַנֶּפֶשׁ וְהָאַכְזָבָה. אַחַר כָּךְ

כָּל קַיִץ קוֹרֶה דְּבַר-מָה, וְאַף שֶׁכְּאִלּוּ כְּלוּם לֹא הִשְׁתַּנָּה- מֵעוֹנָה לְעוֹנָה הַלֵּב יוֹתֵר נִכְנָע לִפְתוּיֵי הַלַּיִל שֶׁל הָאֲדָמָה.   כָּפוּף

אִם זֵר קוֹצִים כּוֹאֵב זֶה מָה שֶׁאַתְּ אוֹהֶבֶת, אֵלֵךְ אֶל הַמִּדְבָּר וְשָׁם אֶלְמַד לִכְאֵב. וְאִם שִׁירִים אָהַבְתָּ, רַק שֶׁכְּתוּבִים בְּאֶבֶן-

הַיָּם נִגַּשׁ בְּלַחַשׁ אֶל הַחוֹף אַתָּה זוֹכֵר אוּלַי פְּגִישָׁה כָּזֹאת כְּרֶשֶׁת פְּזוּרָה שֶׁל שַׂעֲרוֹת אִשָּׁה לַחוֹת. דַּיִג אֶחָד הִשְׁלִיךְ חַכָּה

אֶרֶץ שֶׁיּוֹשְׁבֶיהָ הִיא אוֹכֶלֶת וְזָבַת חָלָב וּדְבַשׁ וּתְכֵלֶת- לִפְעָמִים גַּם הִיא עַצְמָהּ גּוֹזֶלֶת אֶת כִּבְשַׂת הָרָשׁ.   אֶרֶץ שֶׁמִּתְקוֹ לָהּ