אֲנִי מְיַשֶּׁרֶת אֶת אִמִּי מַצְמִידָה לַמִּשְׁעֶנֶת מְקַפֶּלֶת אֶת יָדֶיהָ מַנִּיחָה עַל הַשֻּׁלְחָן מְרִימָה אֶת רֹאשָׁהּ מְסִבָּה אוֹתוֹ אֵלַי קוֹשֶׁרֶת סִנָּר.
טוּק-טוּק טוּק-טוּק כְּמוֹ דֶּרֶךְ עֵינִית הַדֶּלֶת הִתְבּוֹנַנְתִּי בַּמִּכְתָּב שֶׁבּוֹ הוֹדִיעָה אִמִּי, סַבְתָּא נִפְטְרָה. מִי שָׁם? מִי שָׁם? חָיִיתִי
לִפְנֵי הַשֵּׁנָה אִמִּי מַעֲבִירָה אֶת הַטֶּלֶוִיזְיָה לַעֲרוּץ הַיְלָדִים פֶּן יִרְאֶה אוֹתָהּ קַרְיַן הַחֲדָשׁוֹת מִתְפַּשֶּׁטֶת. בַּזְּמַן שֶׁאֲנִי יוֹצֵאת, נוֹעֶלֶת פּוֹרֶצֶת
פָּסַק שִׁיר הַלֶּכֶת הַמְּלַוֶּה אֶת צְעָדַת הַזְּמַן הַיָּמִים הִתְיַשְּׁבוּ בְּכִסְּאוֹת מוּזִיקָלִיִּים יוֹם הַכִּפּוּר נוֹתַר לְלֹא מָקוֹם אֲנָשִׁים מְשׁוֹטְטִים כְּדַפִּים לְבָנִים
כַּפִּית אַחַת לְאִמָּא כַּפִּית אַחַת לְאַבָּא כַּפִּית מְלֵאָה לְסָבְתָא כַּפִּית אַחַת לַאֲחוֹתִי כַּפִּית אַחַת עָשְׂתָה אֲוִירוֹן וּכְשֶׁנָּחֲתָה לֹא הָיָה לִי
כַּאֲשֶׁר שְׂדֵה הַתְּעוּפָה מְרוֹפֵף אֲחִיזָתוֹ כַּאֲשֶׁר הַמִּזְוָדָה מַפְסִיקָה לְהָבִין וּמִתְרַחֶקֶת כַּאֲשֶׁר הַנָּתִיב מֵסִיר פַּסֵי אַחֲרָיוּת כַּאֲשֶׁר הַגַּלְגַּלִים נִשְׁאָפִים לַבֶּטֶן וּמִתְהַפְּכִים
