אַרְסִים וּפְרֵחוֹת לֹא עוֹבְרִים לְכִתָּה י', בִּשְּׂרָה לְאָזְנַי הַנִּדְהָמוֹת בַּת קוֹל בְּאֶמְצַע אוֹטוֹבּוּס שֶׁהֶחְלִיף אֶת עוֹרוֹ, רַגְלַי הִתְמָרְדוּ, יָדַי נִשְׁטְפוּ

יַד הַשְּׂמֹאל שֶׁלִּי הֵחֵלָּה לִכְתֹּב, כְּשֶׁהִכַּרְתִּי אֶת ד"ר שְׁטַיְנְבֶּרְג, שֶׁיָּדַע לָקַחַת מִלָּה אַחַת בִּפְקֻדַּת הַצָּבָא גֶּרְמָנִי וּלְהַסְבִּיר דַּרְכָּהּ אֵיךְ הִתְנַהֲלָה

שְׁכוּנַת הָדָר בְּחֵיפָה חִכְּתָה לְסַבִי בְּשִׂמְלַת חֲתֻנָּה בְּלוּיָה וְלִכְבוֹד הַפֶּנְסְיָה הִיא הֶעֱנִיקָה לוֹ שְׁתֵי קֻבִּיּוֹת שֵׁשׁ-בֶּשׁ שְׁחוּקוֹת, וּמָזְגָה לוֹ כּוֹס

הַבּוּלִים אָסְפוּ אֶת יָמָיו הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל אָבִי אֶל תּוֹךְ מְדִינוֹת שֶׁאֲלֵיהֶן הוּא לֹא טִיֵּל, הוּא הֵנִיחַ אוֹתָם בְּתוֹךְ קַעֲרַת מֵי

"70 מִינִים שֶׁל תְּמָרִים הָיוּ בְּבַגְדָד" סִפְּרָה לִי סָבָתִי וְהוֹסִיפָה "חֲבָל שֶׁעָזַבְנוּ, שָׁם לֹא הָיוּ שָׂמִיִם תְּרוּפוֹת בָּאֹכֶל שָׁם לֹא

בְּעֶרֶב הַשִּׁירָה בִּקְּשׁוּ מִמֶּנִּי לִהְיוֹת תַּרְבּוּתִי לְסַפֵּר מַדּוּעַ הִגַּעְתִּי לַשִּׁירָה מִבְּלִי לְסַפֵּר עַל מִלְחֶמֶת הַמִּלִּים מִבְּלִי לִשְׁזֹר אֶת חֲרוּזֵי הַגִּזְעָנוּת

חִיּוּךְ הָאוֹטוֹבּוּס מִתֵל אָבִיב לְאֵילַת, חוֹשֵׂף בְּפָנַי, אֶת הַקִּרְקָס הַמֻּזְנָח שֶׁהִשְׁאִירָה הַמְּדִינָה, מֵאֲחוֹרֵי מִגְרְשֵׁי הֶעָרִים הַגְּדוֹלוֹת. הַמִּרְפָּסוֹת הָעֲצוּבוֹת שׁוֹאֲלוֹת אוֹתִי,

בְּבַּר מִצְוָה פָּחַדְתִּי כָּל כָּךְ מִמְּאַבְטְחֵי כּוּר הַהִתּוּךְ שֶׁנָּתַתִּי לָהֶם, בָּעִסְקָה לְלֹא טִעוּן, אֶת שַׁרְשֶׁרֶת זְהַב גַּאֲוָתִי.   הַיּוֹם אֲנִי

"וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מצרים…." – סֵפֶר דְּבָרִים פֶּרֶק כד', פָּסוּק כב'.   לֹא כָּל הָעֲבָדִים יָצְאוּ ממצרים אָמְרוּ

הִגִּיעַ הַזְּמַן לוֹמַר הַדִּכּוּי לֹא הִסְתַּיֵּם הָאֲדָמָה לֹא מִזְרָח-תִּיכוֹנִית הַזַּעַם מְבַקֵּשׁ לִכְתֹּב שִׁיר אַנְאַלְפָבֵּיְתִי שָׁחֹר מִתּוֹךְ מְחִילוֹת לבנות מִלִּים נִקְרָעוֹת