חוּט אָפֹר, דַּק כַּיּוֹם, מָתוּחַ בֵּין הַמִּטְרִיָּה הַחֲדָשָׁה שֶׁנִּשְׁכְּחָה עַל סַפְסַל הַתַּחֲנָה וּבֵין הַחוֹר שֶׁנִּבְעָה בְּמִכְנָסַי, וְהִטְלֵאתִי (כְּמוֹ בְּשִׁעוּרֵי הַמְּלָאכָה
מִשְׁפָּחָה יַפָּנִית אֶל תּוֹךְ יָם צְפוֹנִי. כְּחוֹלוֹ הַחַדְפַּעֲמִי שֶׁל דָּג בֹּקֶר. נַהֲמַת שׁוֹאֵב הָאָבָק בִּבְרֵכַת הַמָּלוֹן. בֵּין צַמְּרוֹת עֲצֵי הַדֶּקֶל.
חֲזָרָה אֶל הָעִבְרִית, אֶל שְׂדֵה הַתְּעוּפָה. אַלִּימוּת כְּבוּשָׁה מִתְפַּתֶּלֶת כִּשְׁרִיר בַּתּוֹר לַדֶּלְפֵּק, נִצְנוּץ פֶּלֶאפוֹנִים, מֶחֱווֹת מֻכָּרוֹת שֶׁל גּוּף וְשָׂפָה. גַּל
לֹא דִּבַּרְנוּ הַרְבֵּה בְּדֶרֶךְ אֶל נְמַל הַתְּעוּפָה. הָיָה שַׁחַר לַח. אָפֹר. דָּפוּק. הִיא נִרְדְּמָה בְּמוֹשָׁב הַמְּכוֹנִית. רֹאשָׁהּ נִרְכַּן אֶל
בַּשָּׁמַיִם, כּוֹכָב אֶחָד חָזָק וְסַהַר הַיָּרֵחַ. אוֹרוֹת הַבָּתִּים נִּפְרָשִׂים אֶשְׁכּוֹלוֹת אֶשְׁכּוֹלוֹת בַּגְבָעוֹת הַשְּׁחוֹרוֹת. בְּתוֹךְ שְׂדֵרַת עֵצִים לְאֹרֶךְ כְּבִישׁ רָחוֹק מְדַלְּגִים
חַיֵּינוּ הַכַּלְכָּלִיִּים מְרַצְּדִים בְּיָרֹק עַל מָסַךְ הַמַּחְשֵׁב. לֹא כֵן עֵינֶיהָ שֶׁל הַפְּקִידָה הַנּוֹקְשׁוֹת כִּשְׁלָדִים עַל מַקְּשֵׁי הַמִּקְלֶדֶת. עָלַי לֶאֱסֹף אֶת
