"וּבְתוֹךְ הַגָּן / חֶזְיוֹן צִבְעֵי נַמֶּרֶת" (שמעון שלוש) אֶת הַגָּן עָזְבוּ הַנְּמֵרִים הַחָרְפִּיִּים וְהִתְמַקְּמוּ נִמְרֵי הַקַּיִץ מְתוּקִים וַעֲסִיסִיִּים לוֹעֲסֵי
וְהָיָה הָעִנְיָן עִם בַּעַל עֲגָלָה וְרָצָה לַהֲלֹךְ מִפֹּה לְשָׁם וְהָיָה עוֹף וְשֶׁמָּא לֹא הָיָה מְזַמֵּר וְהָיְתָה נְשָׁמָה אַחַת רְחוֹקָה מְאוֹד
יוֹרָם מִפִּזּוּר, אָהֲבָה מִבֶּהָלָה, קַטְנוֹעַ מִגְּנֵבָה, רֶשֶׁת מִפְּרִיצָה, חַג מִמְּעִידָה, יִשְׂרָאֵל מִכְּבִישָׁה אֲנִי מֵעֹנִי, שֶׁתְּקַבֵּל אוֹתִי אֶל הֵיכָלְךָ וּתְבַשֵּׂר אֶת
עַשֵׁנִי מְדֻיָּק שׁוֹרֶה עִם הָאַחֵר שֶׁלֹּא אֶפְגַּע אָנוּעַ בָּרוּחַ בְּאִוְשָׁה מְלַטֵּף אֶת הַקְּמוּטִים
