הַטֶּבַע הָאֱנוֹשִׁי עַל אוֹפַנּוֹעִים בָּעוֹטֵף בִּשְׁעַת זְרִיחָה, יְרִיּוֹת שִׂמְחָה לִהְיוֹת מַשֶּׁהוּ טוֹבֵחַ כְּמוֹ בַּסְּרָטִים. הַשֶּׁמֶשׁ צוֹחֶקֶת מֵעַל שָׂדוֹת לוֹהֲבִים. כַּמָּה

כְּשֶׁפּוֹרֶצֶת מִלְחָמָה כֻּלָּם מֻפְתָּעִים אֲבָל לֹא לִזְמַן רַב, כִּי הַהֶרֶג טִבְעִי כְּמוֹ יְפִי זְרִיחָה אוֹ אֵשׁ פִּרְאִית הוֹפֶכֶת יַעַר לְפֶחָם.

הַכֶּלֶב יוֹשֵׁב לְיַד חֲבֵרוֹ חֲסַר הַבַּיִת עַל מִזְרָן בָּרְחוֹב, מְנַסֶּה לְהָבִין כַּמָּה צַעַר עוֹד נִדְרָשׁ כְּדֵי שֶׁעוֹבְרִים וְשָׁבִים יַעַצְרוּ

חֲתוּלַת רְחוֹב מַבִּיטָה בְּךָ בְּעֵינֶיהָ הַיְרֻקּוֹת כְּאוֹמֶרֶת לְךָ יְדִידִי הָאֱנוֹשִׁי בַּעֲלֵי הַחַיִּים יוֹדְעִים יוֹתֵר מִכֶּם עַל סוֹף וְהַתְחָלָה וַאֲנִי מְבִינָה

מַדָּע בּוֹדֵד כַּבּוֹרֵא מְסַרְטֵן קוֹפִים טוֹב-טוֹב. מַדָּע מַזִּיל רִיר עַל חַיֵּי נֶצַח גַּם בִּמְחִיר רֶצַח כַּמָּה אַלְפֵי שְׂעִירִים. מָוֶת יָכוֹל

לְאֹֹרֶֶךְ כָּל אֵירוֹפָּה עֵצִים מַחְשִׁיכִים אֲגַמִּים בּׅצְלָלֵיהֶם הַזּוֹמְמִים בַּרְוָזִים מִתְכַּרְבְּלִים בְּעַצְמָם כִּילָדִים שֶׁהוֹרֵיהֶם רָבׅים אֵירוֹפָּה הִיא יֹפִי חוֹלֶה יְעָרוֹת עַל

בּוּדָפֶּשְׁט לֹא זוֹכֶרֶת כְּלוּם מִפְלֶֶגֶת צְלַב הַחֵץ לֹא הָיְתָה אַף אֶחָד לֹא נִזְרַק לַנָהָר קָשׁוּר לְאַחֵר עִם כַּדּוּר בְּרֹאשׁוֹ הַדָּנוּבָּה

שֶׁלֶג נוֹפֵל עַל גֶּרְמַנְיָה יוֹרֵד אִטִּי וְיָפֶה מְנַסֶּה לְהַלְבִּין רֹעַ כְּפִי שֶׁיֹּפִי תָּמִיד עוֹשֶׂה בִּכְפָר קָטָן וְצִיּוּרִי מָה אֲנִי עוֹשֶׂה