הָאֲוִיר מֵעָל יְרוּשָׁלַיִם רְווּי תְּפִלּוֹת וַחֲלוֹמוֹת כְּמוֹ הָאֲוִיר מָעַל לְעָרֵי תַּעֲשִׂיָּה כְּבֵדָה. קָשֶׁה לִנְשֹׁם. וּמִזְּמַן לִזְמַן מַגִּיעַ מִשְׁלוֹחַ חָדָשׁ שֶׁל

כָּאן אֲנִי פּוֹשֵׁט אֶת בְּגָדַי הַנִּפְחָדִים וְהַנּוֹאָלִים וְשָׂם אוֹתָם בַּאֲרוֹנוֹת הַקֹּדֶשׁ שֶׁל חַדְרֵי הַהַלְבָּשָׁה. וְרֵיחַ מַתֶּכֶת עִם רֵיחַ מַיִם וַחֲלֻדָּה

בָּאוּלַמּוֹת הַגְּדוֹלִים הָאֵלֶּה בְּהֵד הַקּוֹלוֹת הַקּוֹרְאִים לָךְ כְּמוֹ לִתְפִלָּה, אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁגַּם מִסִּפֵּרֵי הַטִּיסוֹת נִקְבָּעִים לְפִי תַּאֲרִיכֵי הֻלֶּדֶת אוֹ יְמֵי

לַוִּי אוֹתִי לִנְמֵל תְּעוּפָה. אֲנִי לֹא עָף, אֲנִי לֹא הוֹלֵךְ, אֲנִי לֹא עוֹזֵב. אֲבָל, לַוִּי אוֹתִי אֶל מָטוֹס לָבָן

וְדַיֶּלֶת אָמְרָה לְכַבּוֹת כָּל חָמְרֵי הָעִשּׁוּן, וְלֹא פֵּרְטָה, סִיגָרִיָה, סִיגָר אוֹ מִקְטֶרֶת. וְעָנִיתִי לָהּ בְּלִבִּי: יֵשׁ לָךְ חָמְרֵי אַהֲבָה יָפִים,