נִנְעַלְתִּי בַּחֲנוּתוֹ שֶׁל שָׁעָן. תִּקְתּוּקִים בִּלְתִּי פּוֹסְקִים מַנְגְּנוֹנִים, מְטוּטָלוֹת מֵאַרְבָּעָה קִירוֹת עֲשָׂרוֹת רַבּוֹת   מָטָדוֹר הַזְּמַן בְּמַחְלְצוֹת זָהָב וּמְחוֹגָיו וַאֲנִי

כְּהִצְטוֹפֵף גּוּרִים אֶל עֲטִינֵי מִחְיָתָם כֵּן מִצְטוֹפְפוֹת בַּקָּשׁוֹתַי עִם יוֹרֵה הֶבֶל שֵׁנָה בְּפִי.   תְּפִלָּה לְלַיְלָה שְׁתֵּי גְּדוֹת חַיִּים לוֹ,

הָיִיתִי בִּמְנַחֲמֶיךָ בְּתֹם קְבוּרָה וּרְאִיתִיךָ בְּעֵין הִתְגּוֹדְדוּתֵנוּ,   מְחֻבָּק וּמְנֻשָּׁק הָיִיתָ רוּחַ שֶׁנִּסִּינוּ לִתְפֹּס בְּאֵינְךָ שָׁם הִתְיַחַסְתָּ לְכָל מִי וְנִסִּיתָ

דִּמְעָה יוֹדַעַת נְתִיבָהּ, גַּם יַד הַמְּנַחֵם פּוֹשֶׁרֶת בַּמַּעֲלָה הַנְּכוֹנָה לָהּ, הִלְכוֹת אֲבֵלוּת נִרְקְחוּ נָכוֹן, הַטֶּבַע יַתְהִים אֶת מֵתָיו אֵלָיו –

אֶל סַף קַו הָעֲצִירָה זְמַן לְהַגְבִּיר מִזּוּג בֵּינִי לְבֵינוֹ.   לִדְרוֹר רִפְיוֹן לַצִּפֳּרִים שֶׁנִּקְמְטוּ בְּמִצְחִי – נֶחָמַת מַשָּׁק קַל.  

הֵן יוֹדְעוֹת לְהִתַּכְשֵׁט יָפֶה, נוֹצְצוֹת בַּעֲדָיֵי נִדְגָּלוֹת, בְּזָהָב עֲלֵיהֶן דָּיֵק.   אַתְּ אִמָּא, אַתְּ וְתַכְשִׁיטֵךְ הָאֶחָד – אֶצְעָדַת וְרִידֵי זְרוֹעוֹתַיִךְ,

"…וְקֶשֶׁר זֶה צָרִיךְ כָּל תַּלְמִיד חָכָם לְלָמְדוֹ וְאִי אֶפְשָׁר לְהוֹדִיעַ צוּרָתוֹ בִּכְתָב אֶלָּא בִּרְאִיַּת עַיִן " (רמב"ם, הלכות תפילין, פרק

שֵׁנָה תְּלוּשַׁת עַפְעַפַּיִם. שְׁנַת הַזְּאֵבִים הַזּוֹרְדִים סְבִיב מִטָּתֵנוּ וְנִבְלוֹת הַכְּבָשִׂים נִגָּרוֹת מִשִּׁנֵּיהֶם.   שֵׁנָה לְלֹא גַּלְעִין הַנַּחַת שֶׁאִתָּךְ, טְרוּפַת חֲלוֹמוֹת

  שְׁנוֹתַי הָיוּ מְעֻבָּרוֹת מֵאֲדָרִים עַד בֵּין שִׁנַּי, וְהֶחֳרָפִים סֵרְקוּ בִּי קֹר שֶׁמָּטָר לֹא הֵפִיג.   אַתְּ הִכְרַזְתְּ "נִיסָן!" בְּרֹאשׁ

אֱלֹהַי, קַו הָרָקִיעַ הַמֻּפְשָׁט שֶׁבֵּין הַכֹּל לְלֹא-כְלוּם, צְלֹם בִּי צַלְמְךָ שֶׁיָּמוּת בִּי הַחַיִץ וְאֶרְאֶה בִּרְסִיס חֶרֶס מְטִיל זָהָב וּבִמְטִיל זָהָב

נִכְנֶסֶת בִּתְנוּעוֹת חִמּוּם כְּמָטוֹס מִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ הַנְּפִילִית.   שְׂעָרָהּ קָמוּץ כְּרִמּוֹן יָד, לְבוּשָׁהּ נוֹצֵץ כְּעִירִי בַּלֵּילוֹת. רַגְלֶיהָ — — —

הֵם רִשְּׁעוּ לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּךָ לְרַאֲוָה, לְכָדוּךָ כִּזְבוּב וְהִשְׁלִיכוּ לְקֵבַת הַזִּירָה שֶׁתַּכֶּה בְּאַחֶיךָ מִסָּלוֹנִיקִי וְעַד שְׁטְרַסְבּוּרְג. רִחַפְתָּ כִּרְפָאִים וְעָקַצְתָּ כִּתְיָלִים, שָׂרַדְתָּ

לבני, שׂריה ישראל   אֲנִי לֹא זֶה שֶׁהֻזְנַק בִּירִיַּת בְּרִיאַת שֶׁהָיְתָה חַדָּה וְהֵדָהּ עוֹד אֵד עֵדוּת בְּאָזְנֶיךָ   גַּם אֵינֶנִּי