כַּמָּה פְּעָמִים הִתְחַלְתְּ לִלְמֹד אֶת זֶה וְהִפְסַקְתְּ בָּאֶמְצַע. פָּשַׁטְתְּ אֶת חֲלִיפוֹתַיִךְ וְהִתְיַצַּבְתְּ בַּתּוֹר לַמַּקְפֵּצָה, נֶאֱחַזְתְּ בַּסֻּלָּם, בְּעֵינַיִם מִתְכַּהוֹת רָאִית סֻלָּמוֹת
בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה פְּרֹשׂ עָלַי מַפָּה חֲלָקָה שֶׁתְּכַסֶּה אֶת כִּתְמֵי הַשָּׁנָה הַזֹּאת וּתְכַסֶּה אֶת יְרֵכַי הַמִּתְנַדְנְדוֹת. פְּרֹשׂ עָלַי מַפָּה נְקִיָּה וּבָרֵךְ.
