שפתיים סדוקות מלח

מִיּוֹם לְיוֹם אַתְּ מִתְכּוֹנֶנֶת קוֹרֵאת בַּסְּפָרִים הַנְּכוֹנִים, מְשַׁנֶּנֶת, נוֹשֶׁמֶת אֶת הָאֲוִיר הַנָּכוֹן בּוֹהָה בָּרִיק הַנָּכוֹן, מִחוּץ לַחַלּוֹן – שָׁם הָאוֹר

מִי שֶׁבֵּיתָהּ נָטוּעַ בְּלֵב יָם מוּגֶנֶת מֵאֵשׁ. מֵי שֶׁבֵּיתָהּ שָׁתוּל עַל מַיִם גַּלִּים נֶחְבָּטִים בְּחַלּוֹנָהּ הַבְּעֵרָה לֹא תַּגִּיעַ אֵלֶיהָ לֹא

כְּכָל שֶׁהַיָּמִים הוֹלְכִים וּמִתְקַצְּרִים, הַשְּׁתִיקוֹת הוֹלְכוֹת וּמִתְאָרְכוֹת. בַּחֹשֶׁךְ רוֹאִים: לֹא נוֹתַר לָנוּ דָּבָר לוֹמַר זֶה לָזֶה. אָנוּ מְשֻׁעְמָמִים, הוֹלְכִים לִישֹׁן

וְכָל הַזְּמַן גּוּף וְגוּף וְהַכֹּל גּוּף וְגוּף כָּל הַזְּמַן גּוּף נוֹכֵחַ יֶשְׁנוֹ מְעַכֵּל, הוֹלֵךְ, נוֹשֵׁם וְכָל הַזְּמַן בְּתוֹךְ הַגּוּף בְּתוֹךְ

נֶאֱמַר: צָרִיךְ לִשְׁכֹּחַ אֶת הַגּוּף. לְהַשְׁאִיר אוֹתוֹ מֵאָחוֹר. רַק כָּךְ אֶפְשָׁר לִרְקֹד. אֲבָל הַשִּׁכְחָה הִיא שַׁיִשׁ: עוֹרְקִים חֲנוּטִים וְאִי תְּנוּעָה.

הַזִּכָּרוֹן שֶׁמִּשְׁתַּנֶּה בְּכָל רֶגַע – לְהֵאָבֵק בִּתְנוּעָתוֹ, לְהִתְבּוֹנֵן מֵעֵבֶר לוֹ אֶל הַמָּקוֹם בּוֹ אֵין תַּמְרוּרִים וְאֵין שְׁבִילִים וְאֵין לְאָן לָלֶכֶת

תִּסְתַּכֵּל עַל הָרָעָב הַזֶּה תִּסְתַּכֵּל עָלָיו. תִּסְתַּכֵּל עַל הָרָעָב הַבּוֹרִי הַזֶּה לִשְׁלֹחַ אֶצְבָּעוֹת בָּשָׂר מְחֹרָצוֹת וְלָגַעַת בּוֹ לָגַעַת בָּרָעָב עִם

כְּשֶׁהָעִיר נִתְקֶלֶת בַּיָּם אֵין לָהּ לְאָן לְהִתְרַחֵב הִיא עוֹצֶרֶת אֲבָל נִשְׁמָתָהּ יוֹצֵאת אֵלָיו וְרוּחוֹ נוֹשֶׁבֶת בָּהּ עַל הַסַּף הֵם עוֹשִׂים

וּמְקוֹמוֹת שֶׁעָטַפְתִּי בְּשֶׁצֶף וּזְמַנִּים שֶׁהִתְעַטַּפְתִּי בְּחֻרְבָּן נִשְׁטָפִים בְּגֵאוּת מוּל יָרֵחַ מָלֵא וּמִי שֶׁיּוֹצֵא מֵהַבַּיִת מְיַלֵּל כְּמוֹ זְאֵב וּמִי שֶׁיּוֹרֵד לַחוֹף

אֲנִי לֹא יוֹדַעַת לִהְיוֹת אֲבָל אִם אֲבַקֵּשׁ יָפֶה אוּלַי יִתְּנוּ לִי לְהִשְׁתַּגֵּעַ. אֲנִי מַעֲדִיפָה לֹא לְדַבֵּר. הַמִּלִּים עֲרֵמוֹת שֶׁל צְלִילִים

שָׁם נִפְגָּשִׁים רֹק בְּרֹק שִׁנַּיִם בְּלָשׁוֹן שְׂפָתַיִם שֶׁל מַעְלָה בִּשְׂפָתַיִם שֶׁל מַטָּה בַּמְּעָרָה הַחֲשׂוּפָה הָרִירִית הַזּוֹ הַשְּׁרִירִים וְהָעֲצָמוֹת הַחֲזָקִים בְּיוֹתֵר