הלחי הפנימית

המַּרְצֶה פָּרַשׂ לְפָנָיו דַּף שֶׁכִּסָּה אֶת הַשֻּׁלְחָן כֻּלּוֹ וְאָז נִשְׁפַּךְ מָטָהּ אֶל הַבָּמָה, מִמֶּנָהּ אֶל שׁורַּת הַסַּפְסָלִים הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁהָיְתָה רֵיקָה

אֲנִי לְבַד בִּרְחוֹב שָׁקֵט מְנַסֶּה לְיַצֵּב אֶת הַמַּקֵּל מְשֻׁלָּשׁ הַקְּצָווֹת שֶׁקִּבַּלְתִּי מִנִּינָתִי, נִינָה, לְיוֹם הֻלַּדְתִּי הַתִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה. "נִינָה, נִינָה, שְׁמֵךְ

חִפַּשְׂתִּי וְחִפַּשְׂתִּי אֶת הַלִּימוֹנִים עַד שֶׁמָּצָאתִי כַּמָּה, בִּקְצֵה הַמַּעֲבָר. גֶּבֶר גָּבוֹהַּ וּמְזֻקָּן עָמַד שָׁם, מַבִּיט בְּמָסַךְ שֶׁל טֵלֵפוֹן. "אֶת אֵלֶּה

בּוֹאִי נִסַּע לִסְפָרַד אוֹ דְּרוֹם פּוֹרְטוּגָל, נִשְׁתֶּה בָּרָד וּנְגַדֵּל כְּבָסִים*, אוֹמֶרֶת עֲלִיזה הַמְּכֻנָּה אֶלִיס לַאֲחוֹתָהּ הַגְּדוֹלָה פ. כְּשֶׁהִיא מִתְעוֹרֶרֶת מֵחֲלוֹמָהּ

מוּזָרָה מוּצָקָה מוּעָקָה בֵּין חָזֶה לְצַוָּאר מִן הַסְּתָם הָפַכְתִּי לְאֶבֶן, אוֹ לִנְצִיב מֶלַח. רֵיחַ הַגָּפְרִית עוֹלֶה בְּאַפִּי. אֲנִי מִשְׁתַּעֶלֶת. כְּשֶׁאַבִּיט

הַצִּפּוֹר הַכְּלוּאָה, בְּנִפְנוּף כְּנָפַיִם עִקֵּשׁ (וְאוּלַי זוֹ תַּרְנְגֹלֶת: גַּם תַּרְנְגֹלֶת הִיא עוֹף) תְּבַקֵּעַ אֶת גֻּלְגַּלְתִּי מִבִּפְנִים וְתָעוּף, זָבַת מֹחַ וָדָם,

בְּאַרְבַּע שְׁלֹשִׁים וְאַחַת לִפְנוֹת בֹּקֶר הִתְעוֹרַרְתִּי נוֹפֵל מֵהָהָר הַשָּׁחוֹר וְצוֹעֵק, מֵבִין שֶׁהַמָּוֶת, שֶׁרַק הוּא הֹוֶה, מַקִּיף אֶת חַיַיּ כְּתַכְרִיךְ מִלְּמַעְלָה,

כְּשֶׁאֲנִי מְפַחֵד הַרְבֵּה מְאֹד אֲנִי מְהַמְהֵם. אַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל, בַּהַקְלָטָה, שׁוֹמְעִים רַק תְּרוּעַת חֲצוֹצְרָה מְבֻיֶּשֶׁת, מִתְפּוֹרֶרֶת. מְשֻׁלָּשׁ מָז'וֹרִי מְפֹרָק בִּסְטָקָטוֹ

לְפָנַי פַּס הוֹלֵךְ וָצַר שָׁחֹר מִתְכַּנֵּס אֵצֶל פָּנָס רָחוֹק מֵעַל רֹאשִׁי סָב וּמְסַקְסֵק הַסִיקְסׇק הַטִּנְטוּן שֶׁבְּאָזְנַי נִמְזַג נֶעֱלַם אֶל תּוֹךְ

בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ עָבַר שְׁבִיל, זוֹרֵם עַכְשָׁו נַחַל. בַּשְׁבִיל שֶׁבּוֹ טוֹפְפוּ יְלָדִים, צְלָלִים מְטַפְּסִים עַל גְּדוֹת הָעֶרֶב. נֵץ עוֹבֵר וָשָׁר אֶת