חיי הטבסקו

הִיא לָקְחָה שְׁלֹשָה שִׁעוּרֵי פְּסַנְתֵּר, וְזֶה לֹא הָלַךְ אָז הִיא חָזְרָה לְגַדֵּל אוֹתָנוּ. אֵיזֶה יָפֶה הִיא מְגַדֶּלֶת, הִיא עוֹשָׂה אוֹתָנוּ

לְהַשְׁאִיר אֶת הַדֶּלֶת מִחוּץ לַבַּיִת רַק אַתָּה יָכוֹל. בְּשׁוּבְךָ עֶרֶב עֶרֶב – תַּרְבּוּת הַמַּעֲרָב כֻּלָּהּ נִכְנֶסֶת בְּלִי לִדְפֹק. אַתָּה מוֹשִׁיב

לֹא כָּל הַשִּׁירִים חַיָּבִים לְדַבֵּר. יֵשׁ גַּם כָּאֵלֶּה בְּלִי שִׁנַּיִם וּבְלִי לָשׁוֹן. יֵשׁ זִמְזוּם שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא.

מִי יִתֵּן וּנְשִׁימָתֵנוּ הָאַחֲרוֹנָה תְּנַפֵּחַ בָּלוֹן בְּצוּרַת לֵב שֶׁיִּתְעוֹפֵף לוֹ בִּשְׁנַיִם.

דֶּרֶךְ חֲצִי הַכּוֹס הָרֵיקָה רוֹאִים יוֹתֵר טוֹב אֶת הַיָּד הָאוֹחֶזֶת בָּהּ בְּרַעַד.

כָּל מַה שֶּׁהֵם אוֹמְרִים תַּעֲשִׂי הָפוּךְ.

בְּכָל שִׂמְחָה וָאֵבֶל אָנוּ אוֹחֲזִים בְּבּוּרֶקַס. עַל שִׁכְבוֹתָיו הַחֲמִימוֹת הוּא מְנַחֵם, הַפֵּרוּרִים הַנּוֹתָרִים אִלְּמִים עַל הַסַּפּוֹת, עַל הַשְּׁטִיחִים הֵם זִכָּרוֹן

חַיֵּי הַטַּבַּסְקוֹ צוֹרְבִים אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהַפְסִיק. לְהַזְלִיף זֶה לְצַפּוֹת שֶׁמַּשֶּׁהוּ יִקְרֶה שֶׁשְּׂרֵפָה תִּפְרֹץ אוֹ לְפָחוֹת שֶׁהַתַּבְשִׁיל יַסְמִיק שֶׁהַדֶּלֶת תִּפָּתַח

סָגַרְתִּי אֶת הַדֶּלֶת שֶׁל הָעִיר וְלָקַחְתִּי רַכֶּבֶת הַבַּיְתָה. כַּמָּה רַכָּבוֹת לָקַחְתִּי מִמֶּנִּי כַּמָּה מְנוּחוֹת צָהֳרֵי תֵּל־אָבִיב נָתַתִּי לְעַצְמִי. הָעִיר הַזֹּאת

סוֹד ה קוֹל ה מַה גָּז לָנוּ מַה יִּוָּתֵר.

אָכַלְתִּי אֶת כָּל הַמְצֻפִּים מִמֶּנִּי, לֹא הוֹתַרְתִּי פֵּרוּר.

צִלְצוּל בַּדֶּלֶת שׁוּב אַתָּה. מְנַיְלֶנֶת הַלֵּב