סֶרֶט פּוֹרְנוֹ (אָנִימַצְיָה אוֹ לֹא אָנִימַצְיָה): הַקּוֹסֶמֶת הַנִּימְפוֹמָנִית מַחְדִּירָה אֵיבַר עֲנָק בְּמוֹ יָדֶיהָ מִלְּמַטָּה וְשׁוֹלֶפֶת אוֹתוֹ מִלְּמַעְלָה, מֵהַפֶּה. זוֹהִי הַקּוּסֶמֶת
הָעֲיֵפוּת הִיא זְכוּת-הַיֶּתֶר שֶׁל הָעֵרִים. כָּל הָאָוַנְגַרְד הַמִּינִי נָם אֶת תְּנוּמַת הַצָּהֳרַיִם. הַיָּדַיִם מוּנָחוֹת לִשְׁנֵי צִדֵּי הַגּוּף, הָרַגְלַיִם נוֹסְעוֹת מִמֶּנּוּ
בְּמִסְגֶּרֶת מְכוֹנֵי-הָעִסּוּי הָעֲתִידִיִּים יְשַׂגְשְׂגוּ, כַּמּוּבָן, מַדָּעִים וּבֵינְמַדָּעִים, כְּגוֹן פָלוֹגְרָפִיָה, פָלוֹסוֹפְיָה, קִירוֹפָלִיָה. הַלָּהִיט יִהְיֶה, כַּמּוּבָן, הַפָלוֹגְרָפִיָה – חִזּוּי הֶעָתִיד לְפִי קַוֵּי-רֹאשׁ-הָאֵיבָר.
תַּסְרִיט מַדָּע-בִּדְיוֹנִי אוֹ לְכָל מַטָּרָה אַחֶרֶת: הַזְּנוּת שֶׁל שְׁנַת-אַלְפַּיִם. בִּמְכוֹנֵי-הָעִסּוּי הָעֲתִידָנִיִּים, מְאֻיָּשִׁים בְּדַיָּלוֹת-עַל מְתֻחְכָּמוֹת, יִמְצָא הַגֶּבֶר אָנִין-הַטַּעַם הַכֹּל: אָהֲבָה, הַשְׂכָּלָה,
אַחַת שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ עָדִיף אַחַת שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ גָּרוּעַ אַרְבַּע חָמֵשׁ שֵׁשׁ קָדִימָה שֶׁבַע שְׁמוֹנֶה אֲחוֹרַנִּית מֶה עָדִיף מֶה עָדִיף
בְּעֶרֶב שֶׁל מַשְׁבֵּר, לְאַחַר חֲזָרָה פְּרוֹבְּלֶמָטִית מִיְּרוּשָׁלַיִם – וְעַל גְּוִיָּתָהּ הַמְפַרְפֶּרֶת שֶׁל נִבְחֶרֶת־הַכַּדּוּרֶגֶל הַהוֹלַנְדִּית לְאַחַר נִצְחוֹן גֶּרְמַנְיָה – אֲנִי אוֹמֵר
אֲדוֹנָי אֱלוֹהֵינוּ אֲדוֹנָי אַתָּה יָדַעְתָּ שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא יוֹדְעִים דָּבָר וַחֲצִי דָּבָר עֲשֵׂה לָנוּ נֵס עַכְשָׁו שֶׁנֵּדַע כָּל מַה שֶׁיָּדַעְתָּ כָּל
