בְּאוֹתוֹ לַיְלָה הִיא נִפְרְמָה. נִפְרַם הַחוּט שֶׁחִבֵּר אֶת הָאֲדָמָה אֵלֶיהָ. כָּל בְּנֵי הָאָדָם הָיוּ פְּרוּמִים מִמֶּנָּה וְעָדִין, הִיא נָשְׁמָה פַּעַם
הַנֶּפֶשׁ שֶׁלִּי גְּמִישָׁה כְּמוֹ בָּצֵק וְהִיא כְּבָר לֹא טוֹחֶנֶת מַיִם כְּמוֹ קֶמַח. שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים לֹא נֶאֱפוּ לְמַשֶּׁהוּ שֶׁאֶפְשָׁר לִלְעֹס. הַדְּבָרִים
רוֹקַנְתִּי אֶת הַתִּיק אֵין לִי עוֹד שָׁפָן לִשְׁלֹף אָז אוֹ שֶׁתֹּאהַב אוֹתִי אוֹ שֶׁתֹּאהַב אוֹתִי
אֲנִי מַקִּיזָה זִכְרוֹנוֹת וְלֹא מְדַבֶּרֶת עַל הַמָּשִׁיחַ עִם אַף אֶחָד. בְּיָמִים אֵלֶּה אֲנִי מְמִיתָה אֶת עַצְמִי בְּכָל מִינֵי דְּרָכִים מְשֻׁנּוֹת.
הַתְּהוֹם שֶׁלִּי עֲמֻקָּה מִשֶּׁלָּךְ אֲבָל כְּבָר מִזְּמַן אֲנַחְנוּ לֹא בְּתַחֲרוּת – הִפְסַדְנוּ בְּיַחַד.
הוּא לֹא רַךְ אֲבָל הַקּוֹצִים שֶׁלּוֹ מַתְאִימִים בְּדִיּוּק לַחֹרִים בַּלֵּב שֶׁלִּי.
אֵין דָּבָר בָּעוֹלָם שֶׁזָּז מַהֵר יוֹתֵר מֵהַנְּקֻדָּה שֶׁבָּהּ אֲנִי מְנַסָּה לֶאֱחֹז.
הַקְּרִיאָה הָרִאשׁוֹנָה נִשְׁמְעָה הֵיטֵב, אֲבָל יָשַׁנְתִּי עָמֹק. כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי כֻּלָּם הִתְחַלְּקוּ לְזוּגוֹת. הַקְּרִיאָה הָרִאשׁוֹנָה נִשְׁמְעָה. אָמַרְתִּי גַּם אֲנִי דָּבָר עַל הַלְּבַד
אֵיךְ מְגַשְּׁרִים עַל הַפַּעַר בֵּין שְׁפִיּוּת לְשִׁגָּעוֹן? רִכְשִׁי מַטְאֲטֵא אֵיכוּתִי. זִכְרִי אֶת כָּל הָאִמָּהוֹת שֶׁלָּךְ שֶׁחָתְכוּ אֶת הַשָּׁמַיִם. הַתְחִילִי לְנַקּוֹת.
הַהֶבְדֵּל בֵּינֵינוּ הוּא שֶׁכְּשֶׁנָּפַלְנוּ בְּמוֹרַד מְחִילַת הָאַרְנָב אַתְּ הִתְפַּלַּלְתְּ.
בַּמַּחְלָקָה הַפְּסִיכִיאַטְרִית לֹא מְדַבְּרִים עַל נִסִּים בְּקוֹל רָם. לַמְרוֹת שֶׁכֻּלָּם עֲסוּקִים בַּמָּשִׁיחַ, לֹא מְדַבְּרִים עַל נִסִּים. רַק בֶּחָצֵר מִתְלַחֲשִׁים הַחוֹלִים