בַּחֲנוּת סְפָרִים מְהוּהָה קָנִיתִי בְּהֵחָבֵא סִפְרוֹן מְשֻׁמָּשׁ. הָגִיתִי בַּסֵּפֶר עִם הַתְּמוּנוֹת הַגַּסּוֹת בְּשִׁבְתִּי בַּבַּיִת בְּשָׁכְבִי וּבְקוּמִי גַּם בְּשִׁעוּרֵי תַּנַ"ךְ.
הַקְפֵּד עַל גֵּו זָקוּף. הָרֵם אֶת יָדֶיךָ לִצְדָדִים כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל שִׁוּוּי מִשְׁקָל. הַיְשֵׁר מַבָּטְךָ וּבְשׁוּם פָּנִים אַל תַּבִּיט
שְׁלוֹמִי הַיָּפֶה מֵת. מַדְרִיךְ הַכֹּשֶר שֶׁלִּי מֵת. בְּשֶׁבַע בָּעֶרֶב הוּא הוֹשִׁיב אוֹתִי מוּל הַמַּרְאָה וְהֶרְאָה לִי אֵיךְ אֲנִי
מַבִּיט בַּצְּעִירִים מְלֵאֵי הָעֱזוּז הָרָצִים עַל הֲלִיכוֹן לְיָדִי. וַאֲנִי, הַיּוֹדֵעַ שֶׁצָּב וְאַרְנָב יַגִּיעוּ לְאוֹתוֹ קַו סִיּוּם מוֹרִיד בְּהֵחָבֵא אֶת מַד
