נִבָּטוֹת אֵלֵינוּ צְעִירוֹת, קְמוּטוֹת, שְׁזוּפוֹת, חִוְּרוֹת, עֵינֵיכֶם חוּמוֹת, שְׁחֹרוֹת, כְּחֻלּוֹת, עַזּוֹת מַבָּע, בְּמִשְׁקָפַיִם, לְלֹא מִשְׁקָפַיִם, אַתֶּם לכודים בְּרֶגַע מְחוּיָּךְ מִבַּעַד
הָיִיתָ הֶחָלָב וְהַדְּבַשׁ, מַשֶּׁהוּ שֶׁהִצִּית שֶׁמֶשׁ בְּשִׁמְשַׁת הַגּוּף־בְּגוּף שֶׁהָפַכְנוּ לִהְיוֹת, עַד שֶׁטַּבַּעַת הַזָּהָב הִתְהַדְּקָה סְבִיב אֶצְבָּעִי אוֹ אוּלַי הָיְתָה זוֹ
בְּמִלִּים שֶׁהֵן כִּיסֵי אֲוִיר אֲנִי פּוֹתַחַת, סָאפּפוֹ. טִיסָה BC612 תִּנְחַת בְּלֶסְבּוֹס עוֹד מְעַט. אֲנִי בַּעֲנָנִים. יֵשׁ אוֹמְרִים כְּרֵתִים יֵשׁ אוֹמְרִים