בְּבֵית הַקָּפֶה אֵין קָפֶה. גֶּשֶׁם בַּחוּץ, וּמַמְתִּינִים שֶׁהַגֶּשֶׁם יִפָּסֵק שֶׁהַמְּכוֹנָה תְּתֻקַּן בַּסֵּתֶר מִתְעַנְּגִים עַל מַגָּעוֹ הַמְּחֻסְפָּס שֶׁל הָאִזּוּן שֶׁהוּפַר. מִתְפַּלְּלִים

בְּיַלְדוּתִי לֹא יָדַעְתִּי לְהִתְלוֹנֵן עַל בְּדִידוּתִי. שָׂרוּעַ בַּמִּטָּה שִׂחַקְתִּי שֵׁשׁ-בֵּשׁ עִם עַצְמִי וְהִרְכַּבְתִּי תָּכְנִיּוֹת לִמּוּדִים אִישִׁיּוֹת מֵאֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיוֹת יְשָׁנוֹת. דִּבַּרְתִּי בְּרַכּוּת

אֵיךְ לְהַנִּיחַ אֶת הָעֶצֶב בְּשׁוּרָה עִם הַדְּבָרִים. עֲנָנִים. מַפְתְּחוֹת. מַפָּה לְבָנָה. אֲנָשִׁים מְמַהֲרִים. חֲרִיצִים עַל שֻׁלְחָן. אֲדָנִית. פְּקָק שֶׁל עֵט.

הִיא הִבִּיטָה בִּי מֵחַיֶּיהָ כִּנְצוּרָה בְּעוֹבְרָהּ מְחֻבֶּקֶת בָּרְחוֹב עִם בְּחִירָהּ. גּוּפָה מִקְדָּשׁ, עֵינֶיהָ כְּפִירָה הִיא בִּי, אֲנִי בָּהּ, כְּדָג וְאִדְרָה.

1. גֹבְהָהּ שֶׁל חוֹמַת טְרוֹיָה עֶשֶׂר שָׁנִים. מֵעֵבֶר לַמִּישׁוֹר מִתַּמֶּרֶת, שְׁקוּפָה חוֹמַת קוֹמָתָם שֶׁל בָּנֵינוּ שֶׁגָּבְהוּ בַּשָּׁנִים הַלָּלוּ. מֵעֵבֶר לָהּ

אֲנִי מַרְגִּישׁ כָּל כָּךְ רַע הַיּוֹם שֶׁבָּא לִי לִכְתֹּב שִׁיר. לֹא אִכְפַּת לִי: כָּל שִׁיר, הַשִּׁיר הַזֶּה. (ריצ'רד בראוטיגן) 1.

לִהְיוֹת אֲפַרְסֵק בָּשֵׁל, לְהֵאָכֵל בְּחֶדֶר מֻצְלָל, בְּשִׂיא הַקַּיִץ, לְהִקָּרַע בְּשִׁנֶּיהָ. לְהַמְתִּיק אֶת חִסְפּוּס לְשׁוֹנָהּ. לִנְטֹף. לִהְיוֹת נִגָּר בְּעִקּוּל שְׂפָתֶיהָ. בְּפִיהָ

אִישׁ אֵינוֹ אוֹהֵב אוֹתִי כְּמוֹ אָבִי. אִישׁ אֵינוֹ מְחַבֵּק אוֹתִי כְּמוֹ אָבִי, עָרוּךְ סְבִיבִי כְּחֵילוֹת סְבִיב עִיר בִּירָה. כְּיָם עַל

הִיא בָּאָה, מְחַבֶּקֶת אוֹתִי מֵאָחוֹר שָׂמָה רֹאשָׁהּ עַל גַּבִּי וְאוֹמֶרֶת: בָּאתִי. זְמַן רַב אָנוּ עוֹמְדִים כָּךְ אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ מָה

אֲנַחְנוּ עוֹסְקִים בַּדָּבָר הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר בְּעוֹלָם כָּלְשֶׁהוּ. אֲנַחְנוּ מַעֲקֶה לְעַצְמֵנוּ מָקוֹם לְעַצְמֵנוּ לִנְבֹּט. בַּחֶדֶר הַזֶּה, בּוֹ שְׂפַת אִמֵּנוּ מוּבֶנֶת, נוּכַל

בִּקְצֵה הָעַיִן חוֹלֵף עַל אוֹפַנָּיו מִישֶׁהוּ מֻכָּר

טִפְטוּף. לְאֹרֶךְ צִנּוֹר הַגִּנָּה הַסָּדוּק — חִלָּזוֹן.

אַרְבַּע בַּבֹּקֶר בַּסָּלוֹן הֶחָשׁוּךְ. סְבִיב רֹאשִׁי חָג זְבוּב בּוֹדֵד

הַפְסָקַת חַשְׁמַל. בְּשׁוּלֵי הַמָּסָךְ הַשָּׁחֹר יָרֵחַ מָלֵא

חֲצוֹת שֶׁל לֵיל שַׁבָּת. נוֹגֵס לְבַדִּי בַּמַּנְגּוֹ הָאַחֲרוֹן שֶׁל הָעוֹנָה

נְדוּדֵי שֵׁנָה. עַל שִׂיחַ בֶּחָצֵר שׁוֹשַׁנָּה אַחַת פְּתוּחָה

כֻּלָּנוּ מְפַחֲדִים. נָשִׁים יָפוֹת מְעַקְּמוֹת סְבִיבָן אֶת הַמֶּרְחָב. שׁוּב הִתְבַּלְבַּלְתִּי: קֹדֶם לְהִתְבּוֹנֵן אַחַר כָּךְ לִרְצוֹת לִכְתֹּב. מַרְגִּיעַ לָדַעַת שֶׁיֵּשׁ קָצֶה

נָהַם מְטוֹסִים רָחוֹק בַּשָּׁמַיִם – שָׁלוֹשׁ סְנוּנִיּוֹת