בְּכָל רֹאשׁ-שָׁנָה אֲנִי רוֹאֶה אֵיךְ שֶׁדִּינִי נִגְזָר וְאָז אֲנִי נִזְהָר מִמַּיִם וּמֵאֵשׁ מִמַּגֵּפָה מִכָּל דָּבָר שֶׁזָּהֲרוּ הוּפַר. בְּכָל רֹאשׁ-שָׁנָה אֲנִי
אֲבָל הַמֶּלֶךְ הוּא עֵירֹם גַּם אִם יְכַסּוּהוּ בַּבְּגָדִים גַּם אִם יְחַפְּשׂוּ נַעֲרָה (שְׁכִינָה, שְׁכִינָה כַּמּוּבָן, אֵינֶנּוּ מַגְשִׁימִים אֶת הָאֱלֹהִים) וּמָה
הַחִיּוּךְ הָרַךְ שֶׁלְּךָ עוֹד מְדַבֵּר אֵלַי, הִנֵּה אַתָּה חוֹזֵר מִן הַמֵּתִים. אוֹסֵף אוֹתִי, שֶׁעַל שִׁמְךָ אֶל זְרוֹעוֹתֶיךָ אֲנַחְנוּ מְסוֹבְבִים כָּל
בִּבְהִילוּ שִׁלַּחְנוּ הַיְּלָדִים מִן הַבַּיִת הַנּוֹסְטוֹס שֶׁלָּהֶם רָפֶה מְאוֹד: שֶׁבַע שָׁעוֹת וְהֵם בַּחֲזָרָה. מָה כְּבָר נוּכַל לְהַסְפִּיק? אֵין זְמַן לִפְתֹּחַ
עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לַהֲבָנָה עִם הָאוֹר מִלְחָמָה חֲדָשָׁה בָּאָה. וּבִתִּי מִתְיַפָּה מִיּוֹם לְיוֹם. וּבַלֵּילוֹת רַבִּים הָעֲטַלֵּפִים. וְאֵין בֵּינִי לְבֵינֵךְ אֶלָּא כִּמְלוֹא
לִפְעָמִים מִטָּתֵנוּ רְחָבָה כִּמְלוֹא מִגְרָשׁ שֶׁל כַּדּוּרֶגֶל. אֲנִי מִזֶּה וְאַתְּ בַּתַּכְסִיסִים נָבִיס עַד שַׁעַר. וְלִפְעָמִים נִשְׁכַּב יַחְדָּו צְפוּפִים עַל חֹד
(ייחוד לימים נוראים) שְׁמַע אֲדֹ-נָי, יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֶחָד וְאָהַבְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ מֶלֶךְ שׁוֹמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים הַשּׁוֹמֵר עַל כָּל פְּתָחִים וְחֶבְיוֹנִים שֶׁתַּצִּילֵנִי מִכָּל תְּלָאוֹת שֶׁבַּדֶּרֶךְ שֶׁתּוֹלִיכֵנִי לְשָׁלוֹם וְתַצְעִידֵנִי
