על הדלפק:
אֶצְבְּעוֹתַי נָעוֹת בְּקֶצֶב מְחוֹשֵׁי הַגּ'וּק // חֶרֶק גָּדוֹל מְאֹד גּוֹרֵם לִי לְהַרְגִּישׁ לְבַד // 2. הוֹ
פָּתַחְתִּי אֶת הַמַּחְבֶּרֶת לִרְאוֹת אִם הַשִּׁירִים כָּתְבוּ אֶת עַצְמָם בֵּינְתַיִם הֵם לֹא. הִכְנַסְתִּי עוֹד מְכוֹנָה
הֵכַנְתִּי אֹרֶז הֵכַנְתִּי אֲפוּנָה אָמַרְתָּ שֶׁאַתָּה בַּדֶּרֶךְ עָבְרוּ שְׁלֹשֶׁת רִבְעֵי שָׁעָה סִיגַרְיָה רְבִיעִית מֵאָז שֶׁרוֹקַנְתִּי אֶת הַמַּאֲפֵרָה אָכַלְתִּי הַבֶּטֶן רֵיקָה
סיימתי להכניס את השיקים האחרונים למעטפות כשהטלפון במשרד צלצל. החלטתי להתעלם. כשהגעתי הביתה חיכתה לי הודעה במזכירה אלקטרונית; זה היה