עשרים נערות לקנא

1. לִמְחֹק אֶת מִסְפַּר הַטֶּלֶפוֹן שֶׁלָּךְ מִבְּלִי לַחְשֹׁש שֶׁשּׁוּב לֹא תִּתְקַשְּׁרִי. 2. מִי דּוֹפֵק עַל הַדֶּלֶת מִתּוֹךְ הַבַּיִת? 3. לְקוֹשֵׁשׁ

בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תּוֹלָעִים דַּקִּיקוֹת, כְּמוֹ פֶּדִיקוּר דָּגִים. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי תּוֹלָעִים גֹּדֶל אֶצְבַּע, כְּמוֹ טִפּוּל שִׁיאָצוּ. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי תּוֹלְעֵי עֲנָק, כְּמוֹ

הַדֹּפֶק יוֹרֵד. הַמַּכְשִׁירִים מְצַפְצְפִים. הָרוֹפְאִים נְסוֹגִים לְפַאֲתֵי הַחֶדֶר. אָבִי מְנַשֵּׁק אֶת מֵצַח אִמִּי. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת עַל עֶזְרָא פַּאוּנְד הַנַּעַר שֶׁנִּשְׁבַּע

בַּדֶּרֶךְ לְמִגְדַּל הָאִשְׁפּוּז הַמַּעֲרָבִי אֲנִי מִזְדַּקֶּפֶת. צֵל הַגּוּף נִמְתָּח לְסַמֵּן קַו עַל סַרְגֵּל הַמִּסְדְּרוֹן. עַד כָּאן הָיִיתִי מְאֻשֶּׁרֶת וְלֹא בִּזְבַּזְתִּי

מִכָּל הַשְּׁאֵלוֹת לִשְׁאֹל: אָרַזְתְּ לְבַד? כֵּן, לְבַד. הָיָה קָשֶׁה, אָמַרְתִּי אֲבָל יוֹתֵר קָשֶׁה לְפַחֵד שֶׁזֶּה לֹא יָבוֹא כְּבָר אַף פַּעַם.