הַחַיִּים נִמְשָׁכִים וַאֲנִי לֹא בֶּאֱמֶת יוֹדֵעַ אֵיךְ לִשְׁמֹר שֶׁלֹּא נַעֲבֹר אֶת הַגְּבוּל. לַהֶרְגֵּל הַמְּגֻנֶּה שֶׁל הָאֵלִים לְהַחְלִיט וְאָז לְהַחְלִיט שֶׁהָפוּךְ
וְאוּלַי הַקִּיר מָסָךְ לָבָן שֶׁעָלָיו מֻקְרָנִים סָבְתָא וְנֶכֶד. בֵּינֵיהֶם שֻׁלְחַן אֹכֶל, רֶמֶז לְדוֹר שֶׁנִּשְׁמַט. שָׁעוֹן עָגֹל, כֶּתֶם שָׁחֹר: עַזּוּת הַמֵּצַח
שְׁרִיקַת הַקֻּמְקוּם. הַשֵּׁנָה הִרְחִיקָה נְדוֹד חֵרֶף הַהַנְחָיוֹת. מִתּוֹךְ הַתַּרְכּוֹס שֶׁהוּסַב לְשֻׁלְחַן סָלוֹן קוֹל כִּרְסוּם. הַצִּפּוֹר הַלְּבָנָה מֵהַסֵּפֶר הַכָּחֹל נֶחְבֶּטֶת מִקִּיר
שְׁנַיִם שְׁנַיִם בָּאוּ אֶל הַתֵּבָה עֶרֶב הַמַּבּוּל שֶׁכִּסָּה אֶת עוֹלָמֵךְ: דָּבָר וְהִפּוּכוֹ שֶׁל דָּבָר, הַנִּגְלֶה וְגִלּוּיוֹ בַּנִּסְתָּר, אִישׁ וּכְפִילוֹ, חַדְרְךָ
אֵיךְ אוּכַל לָקַחַת אוֹתָךְ יָד בְּיָד אֶל הַנָּהָר וּבוֹ בַּזְּמַן לָלֶכֶת אֶל הָאַהֲבָה. רַק לְחַכּוֹת. כְּבָר שׁוֹמְעִים אֶת פִּכְפּוּךְ הַמַּיִם
שֻׁלְחַנְשִׁשִׁי. מִיָּד לְיָד נִזְרַק כַּדּוּר זִכָּרוֹן
שְׁנַיִם שְׁנַיִם בָּאוּ אֶל הַתֵּבָה עֶרֶב הַמַּבּוּל שֶׁכִּסָּה אֶת עוֹלָמֵךְ: דָּבָר וְהִפּוּכוֹ שֶׁל דָּבָר, הַנִּגְלֶה וְגִלּוּיוֹ בַּנִּסְתָּר, אִישׁ וּכְפִילוֹ, חַדְרֵךְ
“מָה אֲנִי יַגִּיד לְךָ? זֶה שֶׁאֲנִי יָשַׁנְתִּי בַּבַּיִת שֶׁלִּי וְפִּתְאוֹם בָּאִים, לוֹקְחִים אוֹתִי כְּשֶׁאֲנִי לֹא מַרְגִּישָׁה וְבַּבֹּקֶר אֲנִי רוֹאָה שֶׁאֲנִי
“מָה אֲנִי יַגִּיד לְךָ אָדָם, קַמְתִּי בַּבֹּקֶר וְעָשׂוּ כָּאן הַכֹּל כּוֹמוֹ הַבַּיִת שֶׁלִּי, כָּל הַדְּבָרִים שֶׁלִּי כָּאן, הַכֹּל בַּמָּקוֹם, מַמָּשׁ
מִיָּד אַחֲרֵי שֶׁנּוֹלַדְתִּי, אַבָּא עָזַב אֶת אִמָּא. אַתְּ הָיִית שָׁם: “מָה אַתְּ בּוֹכָה? עַל גֶּבֶר? אוֹמְרִים אִשָּׁה זֶה כְּמוֹ גַּרְבַּיִם,
“יוֹם אֶחָד חֹשֶׁךְ בָּא מֵהַדֶּלֶת וְאוֹר בָּא אֵלֶיךָ מֵהַחַלּוֹן וְיוֹם הַשֵּׁנִי אוֹר מֵהַחַלּוֹן וְחֹשֶׁךְ בָּא לְךָ מֵהַדֶּלֶת. אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ:
